שאלת זיהויים של המערערים כמי שביצעו את המעשים המתוארים בכתב האישום

השופטת א' חיות:

1. ביום 27.2.2001 בשעה 4:30 לפנות בוקר פרצו שניים, כשהם מצוידים בסכין ופניהם
מכוסות, לדירת מגורים ברחוב וינגייט 6 בטבריה, בה נמו אותה עת אלגרה ואליהו עמר
)להלן: המתלוננים( את שנתם. בהיותם בדירה, גנבו הפורצים סך של $150 ארה"ב, שהטמין
המתלונן בצמוד למזרון מיטתו. באותו שלב התעוררה המתלוננת משנתה ומשהבחינה בפורצים
החלה לצעוק. הפורצים ניסו להשתיקה ואחד מהם אף איים עליה, כי אם לא תשתוק יהרוג
אותה בסכין שאחז בידו ולאחר מכן חתך את כף ידה באמצעות הסכין. המתלונן שהתעורר אף
הוא, היכה את אחד הפורצים באמצעות קב מעץ, ובאותו שלב נמלטו הפורצים מן הדירה,
כשהכסף ברשותם. בעת ששהו הפורצים בחדר השינה של המתלוננים ונוכח חילופי הדברים עמם,
זוהה אחד הפורצים על-ידי המתלוננת כאחיה אמנון )המערער בע"פ 3177/03, להלן: אמנון(,
ואילו הפורץ השני זוהה הן על-ידי המתלוננת והן על-ידי בעלה כרונן כהן )המערער בע"פ
3259/03, להלן: רונן(, אף הוא קרוב משפחה של המתלוננת. זיהוי הפורצים על-ידי
המתלוננים היה על-פי קולם. בנם של המתלוננים, אשר התעורר אף הוא למשמע הצעקות, דלק
אחר הפורצים והשיגם והוא זיהה את אמנון על-פי מראהו, לאחר שמשך את החולצה מעל פניו.