שאלת השיתוף בנכס ירושה שהינו נכס חיצוני לגבי בני זוג עליהם חלה הלכת השתוף ובשאלת שתוף בעסק והשבחותיו

1.         עניינו של פסק דין זה שתי תובענות שהגישה התובעת נגד בעלה הנתבע:

            א.         תמ"ש 29620/06 - תביעה למזונות ומדור אישה.

            ב.         תמ"ש 29621/06 - תביעה לסעד הצהרתי בזכויות רכושיות ופרוק שיתוף.

2.         הצדדים הם בני  זוג יהודים, אשר נישאו ביום 20.6.67 לפני כ- 44 שנים. הצדדים פרודים מיום 1.11.06, מועד בו עזבה התובעת את הבית  המשותף ועברה להתגורר בנפרד.

תמ"ש 29621/06- תביעה לסעד הצהרתי ופירוק שיתוף

3.         הנכסים הרלבנטיים לענייננו הינם:

א.         דירת המגורים ברח' א' ר' 00 חיפה, הידועה כגוש 00000 חלקה 0 (להלן: "בית המגורים").

ב.         נכס מקרקעין המושכר לשוכרים, הכולל מבנה תעשייתי ברחוב ח' ה' במפרץ חיפה והידוע כגוש 00000 חלקה 0 (להלן: " נכס מקרקעין").

ג.          העסק ותקבולי השכירות מהנכס, כספים בחשבון בנק ,אשרחולקו בין הצדדים.

שני רכבים, קצבת נכות חודשית של הנתבע, זכויות סוציאליות של התובעת(המורכבות מפנסיה קופות גמל וקרנות השתלמות (סה"כ זכויות פנסיוניות 413,256 ש"ח נכון ליום הגשת חוות הדעת 1.10.07).

נכס המקרקעין

4.         עיקר המחלוקת בין הצדדים, הינה סביב "נכס מקרקעין" שהועבר ע"י הורי הנתבע לנתבע בהתאם לצוואות (נספח ב לתצהיר הנתבע נ/1), המורכב ממבנה תעשייתי המושכר לשלושה שוכרים שונים. לטענת התובעת יש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הינה זכאית למחצית  מהזכויות בנכס המקרקעין, בשווי העסק ובפרות השכירות (התקבולים) החל מיום 1.11.06.

5.         לאור העובדה כי מדובר "בנכס חיצוני"- נכס ירושה ובבני זוג שנישאו בשנת 1967  ושעליהם חלה הלכת השיתוף, הרי שעיקר טענותיה של התובעת הינן להפעלת דוקטרינות  משפטיות כדלקמן:

א.         החלת הלכת השיתוף בעסק המשפחתי כנכס משותף בר איזון.

ב.         הסתמכות על הכנסות העסק כתחליף פנסיה ועתודה פנסיונית.

ג.          שימוש בסעיפים 8 (1) ו-(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

 א.החלת הלכת השיתוף בעסק משפחתי ובנכס משותף בר איזון -

טענות התובעת

6.         לטענת התובעת יש להורות על חלוקה שוויונית בנכס המקרקעין, בעסק ובתקבוליו כנכס     משותף בר איזון מכח הלכת השיתוף. לטענתה התנהלות הצדדים מלמדת על כוונת שיתוף         בנכס.  הצדדים החזיקו בחשבון אחד משותף ממנו התנהל העסק המשפחתי ומשק הבית      המשותף. הכנסות העסק והוצאות לאחזקת העסק וההשקעות בעסק בוצעו כולן מהחשבון             המשותף.  לטענתה אין בעובדה כי הנכס התקבל בירושה  כדי למלט את הנכס מהאיזון.