שאלת הרלבנטיות של עמדת קורבן אלימות במשפחה להקלה בעונשו של נאשם

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן ואין הסכמה בין הצדדים לעניין העונש. באישום הראשון הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין. על פי עובדות האישום הראשון, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם ואשתו (להלן: המתלוננת) נשואים כשנתיים לערך ולהם שני ילדים בגילאי שנה ו-ארבעה חודשים ותינוק בן חודשיים. ביום 25.2.13, בביתם שבבית חשמונאי, סמוך לשעה 11:00, במהלך ויכוח שהתגלע בין השניים לאחר שביקש הנאשם לקחת את בנו הבכור למשתה פורים בירושלים, המתלוננת הקימה קול צעקה והתנגדה. בתגובה, הנאשם איים עליה באומרו "אם לא תסתמי אני אכסח אותך". לאחר שהמתלוננת פרצה בבכי, והתנהל מרדף סביב שולחן המטבח, נמלטה המתלוננת לחדר השינה שבקומה השניה ונעלה עליה את הדלת. לאחר שהמתלוננת סירבה לפתוח את דלת החדר, התפרץ הנאשם בכח לחדר כשהוא עוקר את הדלת מצירה ונפל עימה לתוך חדר השינה. הדלת פגעה במתלוננת אשר עמדה מאחוריה. בהמשך, לאחר שהנאשם עזב את החדר למשך רגעים ספורים הוא שב לחדר ותקף את המתלוננת בכך שבעט בה בחוזקה. הנאשם נטל לידו חלק מהדלת השבורה ואיים על המתלוננת באומרו "את רואה את זה? אני אתן לך מכות עם זה". בהמשך, הנאשם תקף את המתלוננת בכך שדחפה לקומה הראשונה, היכה בראשה ובעט בה. בנוסף, אמר לה "אם תמשיכי לבכות אני אכסח אותך" כתוצאה מהאמור לעיל סבלה המתלוננת מחבלות בכך שנגרמו לה שטפי דם תת עוריים מתחת לברך שמאל ובישבנה.

2.         באישום השני, הנאשם הורשע בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין כאשר על פי עובדות האישום השני, כחצי שנה עובר ליום 25.2.13, בבית שבו התגוררו בירושלים איים הנאשם על המתלוננת באומרו "אם את לא תשתקי אני לא אשתלט על עצמי, את משגעת אותי".

ב.         תסקירי שירות המבחן

3.   נתקבלו שני תסקירים בעניינו של הנאשם מיום 31.8.14 ומיום 21.9.14. התסקירים נותנים רקע לגבי הנאשם ואשתו ולהלן עיקרי הדברים:

א.      לנאשם אין עבר פלילי קודם וסיים לימודים אקדמיים.

ב.       המתלוננת סיימה לימודי הוראה מתקנת בסמינר "בית יעקב".

ג.        שני בני הזוג מקיימים אורח חיים דתי והנאשם הוא פעיל בתנועת ש"ס ובמסגרת הסכם קואליציוני בתוך עיריית רמלה הוא אמור לשמש כראש המועצה הדתית של העיר רמלה.

ד.       שירות המבחן קיים פגישות עם המתלוננת ועם הנאשם ובני הזוג החליטו להמשיך את חייהם יחדיו ואף הביאו ילד נוסף לעולם.

ה.      הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית למניעת אלימות במשפחה, מביע חרטה על מעשיו ושירות המבחן התרשם שהאירועים נשוא כתב האישום אינם מאפיינים את התנהגותו ואת אורח חייו.

ו.        שירות המבחן המליץ שלא להרשיע את הנאשם, להטיל עליו צו מבחן לתקופה של שנה וכן שירות לתועלת הציבור.

ג.         טענות הצדדים לעונש

4.         המאשימה עמדה בטיעוניה לעונש על החומרה הרבה שנובעת מעבירות של אלימות במשפחה בכלל ועל חומרת האירועים נשוא כתב האישום בפרט. עמדת המאשימה היא שיש להשית על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס, ואשר יתנו ביטוי לחומרת מעשיו של הנאשם כדי שהעונש ישמש כהרתעה לנאשם ולציבור בכלל.

5.         הנאשם עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן ושלא להרשיעו וזאת במיוחד לאור העובדה שהיה ויורשע הדבר עלול לסכל באופן משמעותי את יכולתו לשמש בתפקיד ראש המועצה הדתית של העיר רמלה וכן לפגוע בעתידו התעסוקתי.