שאלת הסמכות המקומית

בעניין שאלת הסמכות המקומית

תקנה 258ג לתקסד"א

__________________________

ההליך;

1.       ביום 4/11** הוגשו בבית משפט זה 3 תביעות: תביעה למשמורת קטינים, מזונות קטינים ומזונות אשה בידי האם (להלן: "התובעת").

2.        ביום 5/11** הוגשה בידי האב (להלן: "הנתבע") בקשה לסילוק על הסף מחוסר סמכות מקומית, בטענה שמקום מגורי הצדדים האחרון המשותף היה באילת ועל כן לבית המשפט לענייני משפחה באילת קנויה הסמכות המקומית לדון בתביעות התובעת.

3.        על פניו, נראה היה שיש לקבל בקשת הנתבע, ולו משום שתביעות התובעת לא הוגשו בצירוף בקשה להעברת הדיון כמתחייב מהוראות התקנה והפסיקה בתביעה למזונות הקטינים, לא כל שכן, בשאר התביעות.

          עם זאת, לאחר שבחנתי מכלול הנתונים בתיק הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות הבקשה ולקיים הדיונים בתביעות התובעת בבית משפט זה.

רקע משפחתי;

4.        הצדדים נישאו בשנת 1994 מנישואיהם נולדו להם 2 הקטינים (ילידי שנת *** ו-***).

          משך כל שנות נישואיהם התגוררו הצדדים בצפון הארץ, שם גם למדו הקטינים וזאת עד לשנת 2007, אז עברה המשפחה להתגורר באילת.

          משך השנתיים בהם התגוררה המשפחה באילת, שמרו בני הזוג על דירת המגורים בצפון, לטענת התובעת, נהגה להגיע לדירתם בצפון כל פעם למשך יומיים, ומכל מקום כתובת מגוריה בתעודת הזהות נותרה דירת המגורים בצפון.

 5.         בשנת 2009 עזבו התובעת והקטינים את העיר אילת וחזרו להתגורר בדירת המגורים בצפון, זאת בעקבות אירועי אלימות שנקט הנתבע כנגד התובעת. לעניין זה יצויין כי כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בעבירות של איומים ותקיפת בת זוג ולימים הודה והורשע הנתבע בעבירות שיוחסו לו.

6.         מזה כשנתיים איפוא מתגוררים האשה והקטינים בצפון ומאז גם הינם מטופלים על ידי הלשכה לשירותים חברתיים בעיר מגוריהם - שם המשפחה מוכרת כשנתיים (צורף אישור).

7.        בעוד האשה והקטינים מתגוררים בצפון, הגיש הנתבע ביום בסוף שנת 2010 תביעת גירושין ובהסכמת הצדדים ניתן ביום 3.11.** פסק דין לגירושין בבית הדין הדרוזי בעכו.

המסגרת הנורמטיבית;

8.       דיני הסמכות המקומית של בתי המשפט לענייני משפחה קבועים בחיקוקי משנה ספציפיים, הסמכות המקומית נבחנת על פי הוראות תקנה 258ג'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שזוהי לשונה: 

          "(א) תובענה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף - מקום מגוריהם המשותף האחרון; ואולם היתה התובענה בענין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית משפט אחר".

9.       הנתבע הפנה בבקשתו לעמדתה של כב' השופטת שטופמן בבר"ע (ת"א) 2976/08 פלונית נ' פלוני, [פורסם באתר פסק דין 16/8/07]: