שאלת היקפו של עיזבון

בעניין: עיזבון המנוחה ס. ו. ז"ל

ההליך

1. ביום 18.08.16 הניחה אחות תובענה כנגד אחיה, מבלי להגדיר בכותרת את מהות התובענה.

2. המעיין בסעיף העתירות לתובענה (סעיף 97[א]), יחד עם הנטען בסעיף 7 לתובענה יגלה כי בפניי תובענה הנוגעת לשאלת היקפו של עיזבון. תובענה שכזו, בדומה לתובענה על-פי סעיף 7 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, מתנהלת לרוב כבקשה ולא כתובענה.

3. למעשה, חפצה התובעת כי אורה על ביטול העברת זכויות אמם המנוחה של הצדדים (להלן: "המנוחה") בדירה בתל-אביב לנתבע, כך שזכויות אלו (מחצית הבעלות בדירה) יכללו בעיזבון האם.

4. איש אינו עורר כי העברת הזכויות בוצעה ביום 12.05.2008, לאמור "רק" שמונה שנים טרם הגשת התובענה, אשר הוגשה כשנה לאחר פטירת האם המנוחה.

5. משבאו הצדדים בפניי ביום 30.11.2016, טענה התובעת במפורש במענה לדרישת הנתבע לדחות את התובענה בשל שיהוי והתיישנות, כי נודע לה על העברת הזכויות שלוש שנים טרם הגשת התובענה ו/או עם מינוי אפוטרופוס למנוחה בשנת 2013. טיעון זה לא נכון היה.

6. אותה אפוטרופא ממונה הייתה הגברת עו"ד מרגלית נח, לאמור צד ג' מנוסה ומיומן, בעלת השכלה משפטית כדבעי.

7. אין עורר, כעולה גם מעמוד 4 לפרוטוקול, כי התובעת פנתה לאפוטרופא, ביקשה ממנה להגיש תביעה זהה לזו שבכאן, והאפוטרופא לאחר שנטלה חוות-דעת מומחה, בחרה בסופו של יום שלא לעשות כן על פני השנתיים לערך שחלפו מעת המינוי ועד פטירת המנוחה.

8. ברקע הדברים סכסוך בן כשש שנים לפחות, בין המנוח והתובעת לנתבע.