שאוקר נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה.

ביום 25.02.11 הוצא כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה.

הצו ניתן בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול, זאת ביום 25.02.11 בשעה 03:46 או בסמוך לכך בצומת מנחם בגין וגורודצקי ברחובות.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום האמור, הבחינו השוטרים במבקש נוהג במכוניתו, השוטרים הורו למבקש לעצור. המבקש הדיף ריח של אלכוהול. המבקש הודה בשתיית 2 כוסות יין. בבדיקת מאפיינים נמצא המבקש תחת השפעת אלכוהול בינונית. המבקש נתבקש לבצע בדיקת נשיפה. בוצעו שתי בדיקות ותוצאתן הינה 475 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

לא מצאתי כל ספק לגבי כשרות הבדיקות. הבדיקות בוצעו עפ"י כל הנהלים והשוטר אף ציין כי כאשר המבקש שתה, הוא המתין שוב 15 דקות.

בשלב זה של הדיון, די בדו"ח הפעולה, בתוצאת בדיקת הינשוף, מאפייני השכרות, ואף בדברי המבקש עצמו, כדי לקבוע שבידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין.

מסוכנות המבקש:

מסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.

המבקש נוהג משנת 1992 ולחובתו 5 הרשעות קודמות. אולם כמות האלכוהול שנמצאה בליטר אוויר נשוף הנה גבוהה בהרבה מהכמות המותרת בחוק כמעידה על שכרות.

על נהיגה בזמן שכרות כבר נאמר בפסיקה כי:

בע"פ 5002/94 בן איסק נ' מ"י, פד"י מט(4) נאמר:

"שכרות – כפי שידוע לכל בר בי רב, פוגעת ביכולתו המנטלית של השיכור. היא מערפלת את הכרתו, ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות, ובדרך זו שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול דעת רציונלי, ולכוון את התנהגותו על פיו. אדם השותה משקה אלכוהולי מוחזק כמי שמודע להשלכה הצפוייה מכך על יכולתו המנטלית, ואין כמוהו מיטיב לחוש בפעמיה של השכרות הבאה בעקבות השתייה ומשתלטת עליו".

בבש"פ 10865/06, בערר על פסילה מנהלית בביהמ"ש העליון, קבע כבוד השופט א. הלוי:

"לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".

נסיבות מעצרו של המבקש בשעה 03:46 לפנות בוקר, בכביש ראשי כשהוא שיכור, מעידה על נהג המסוכן לציבור בנהיגתו.