שאולי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בסך 26,715 ש''ח בטענה לנזק אשר נגרם עקב ביצוע הליכי הוצאה לפועל לגביית חוב לרשויות המס.

לטענת התובע, הגיעו לביתו אנשי ההוצאה לפועל לפנות בוקר ביום 11.12.05 (לפי הדו''ח המצורף לתביעה) ותפסו את רכבו בעת שלא היה בבית. עוד טוען התובע כי תפיסת הרכב האמורה לוותה במהומה רבתי אשר הזעיקה את הרחוב כולו. לטענת התובע, העילה לתפיסת הרכב הייתה טענה בדבר חוב למס רכוש אולם החוב שולם במלואו לפני כן. לראייה, מפנה התובע לשוברי התשלום אשר צורפו לכתב התביעה. בעקבות תפיסת הרכב, ממשיך וטוען התובע, הוא נאלץ לכתת רגליו במשך יום שלם להמציא אישורים לפיהם הסתיימה בניית ביתו זה מכבר, כך שאין הצדקה לחיובו בתשלום כלשהו. רק במהלך היום ולאחר שהומצאו האישורים, בוטל העיקול, הרכב הוחזר אך לא לפני שהתובע נאלץ לשלם בגין תפיסת הרכב סך של 1,115 ש''ח.

בגין אירועים אלו עותר התובע לפיצויים בסך של 26,715 ש''ח.

בטרם דיון זה ניתן לנתבעת, מדינת ישראל, היתר לייצוג על ידי מתמחה, נציגו של היועץ המשפטי לממשלה. לטענת הנתבעת, אכן נתפס רכבו של התובע, כמתואר על ידו, אולם תפיסה זו הייתה כדין ובדין. לגרסת הנתבעת, מקור החוב בגינו בוצע העיקול, באי תשלום מס רכוש בשנים 1998-1999. בשנים אלו חוייב התובע במס רכוש, שכן לא המציא אישור בדבר גמר הבניה של ביתו. לו היה מומצא האישור, היה נמחק החוב אולם האישור לא הומצא, החוב לא נמחק והליך גבייתו ננקט, כאמור. עוד טוענת הנתבעת כי בטרם נקיטת ההליך נשלחו לתובע התראות, עוקל חשבון הבנק שלו והתובע וודאי היה ער לכך שעלולים לנקוט נגדו בהליכים. אכן, מודה הנתבעת, מיד כשהומצאו האישורים נמחק החוב ובוטלו העיקולים, אך אין בכך כדי לשלול את זכותה של הנתבעת לנקוט בהליכים אלו, כאמור.

טענתו הראשונה של התובע הינה שלמעשה, החוב בגינו בוצעו העיקולים שולם. הוא מפנה לנספחים אשר צורפו לכתב התביעה ואשר מעידים על כך. דא עקא, שאישורים אלו מתייחסים לשנים 1996-1997 וודאי שאין בהם כדי לבסס את הטענה להעדר חוב. ברור איפוא, כי אכן היה לתובע חוב רשום בספרי הנתבעת ואשר נובע מאי המצאת אישור בדבר גמר הבניה.

רישומו של חוב זה וודאי שמקנה לנתבעת את הזכות לנקוט בהליכים לגבייתו. זכות ואף חובה. יחד עם זאת, אין בעצם קיומו של החוב כדי להצדיק נקיטת מהלך כה דרמטי של עיקול רכב ותפיסתו. לעניין זה לא משמעותית בעיני המחלוקת באם בוצעה התפיסה באישון ליל, לפנות בוקר או בכל מועד אחר. מהלך של תפיסת רכב גורם בהכרח לאי נעימות רבתית בכל שעה. בנסיבות אלו אף מסכימה הנתבעת כי בטרם נקיטת הליך כה קיצוני, מן הראוי להזהיר את התובע.

לטענת הנתבעת, אזהרות שכאלו אכן ניתנו לתובע, אולם בפני לא הוצגה ולא אזהרה אחת לרפואה. אינני מקבל את הטענה כי בשל חלוף הזמן לא ניתן היה לאתר התראות שכאלו. זאת ועוד, דווקא כאשר בעל דין מיוצג על ידי מתמחה לפי בקשתו, ניתן היה לצפות לצורה מסודרת של הצגת ראיות, יותר מכפי שהיה מצופה מבעל דין שאינו מיוצג. אינני יכול להבין כיצד לא מצאה המדינה ולו בדל של אסמכתא לתמוך בטענתה בדבר אזהרות שהומצאו לתובע. אינני מבין כיצד טוען נציג המדינה אודות דברים אשר נאמרו לו על ידי מאן דהוא, שלא טרח להתייצב לדיון ולמסור את גרסתו. כאשר מקובל על המדינה כי נקיטת הליכי תפיסת רכב הינו צעד קיצוני אשר יינקט רק לאחר התראה, שומה היה על המדינה להוכיח כי ניתנו התראות שכאלו ובנטל זה לא עמדה המדינה. רק להסרת ספקות מובהר, כי חלוף 5 שנים מיום האירוע איננו יכול לשמש הצדקה להעדר המסמכים וודאי לא כאשר אף טענה זו נטענת בעלמא.

בנסיבות אלו, אני סבור כי לא הייתה הצדקה לתפיסת רכבו של התובע. כאשר לתובע חוב רשום בספרי הנתבעת, חובתה של הנתבעת לברר ולפעול לגבייתו אך חובתה לעשות כן בצורה מידתית אשר תמזער את הנזק אשר ייגרם לחייב בכלל, וכאשר מתברר כי לא היה חוב – בפרט.

התובע טוען, כי בגין התנהלות המדינה נגרם לו נזק בסך 26,715 ש''ח. טענה זו נטענה בכוללניות ובלא כל ניסיון לבססה. הנזק היחיד אשר הוכיח התובע הינו אותו תשלום בסך 1,115 ש''ח בו נשא לשחרור הרכב לאחר תפיסתו.

אשר על כן, הנני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת להשיב לתובע את הסך של 1,115 ש''ח בו נשא לשחרור הרכב וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11.12.05.

בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בגין תביעה זו ובגין עגמת הנפש אשר נגרמה לו, בסך של 1,500 ש''ח.

זכות להגיש בקשה לרשות ערעור בבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: