שאולי ליאור נ' טייב בנימין ואח'

פסק דין

התובע נפגע בשתי תאונות דרכים. פסק דין זה דן בשאלת גובה הפיצויים להם זכאי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בשתי תאונות דרכים אלו.

כללי:

בעלי הדין:

1.בכל זמן הרלוונטי לתאונות שתפורטנה להלן:

התובע יליד 23.4.1984 נהג בקטנוע מ.ר. 3812610 (להלן-"הקטנוע");

הנתבע 1 נהג ברכב פרטי מסוג טויוטה מ.ר. 6392910 (להלן-"הרכב");

הנתבעת 2 ביטחה בביטוח חובה את השימוש הרכב;

הנתבעת 3 ביטחה בביטוח חובה את השימוש בקטנוע.

התאונות:

2.ביום 6.4.06 בשעה 14:45 לערך, בכביש החוף בדרך מחיפה לכיוון נתניה, נהג הנתבע 1 ברכב. באותה עת נסע התובע ברכב. במהלך הנסיעה סטה הרכב ממסלולו, התנגש בעמוד והתובע נפגע בגופו (להלן-"התאונה הראשונה").

3.ביום 18.5.07 בשעה 13:00 לערך ברח' ז'בוטינסקי בפתח-תקוה רכב התובע על הקטנוע. לתובע קרתה תאונת דרכים בה נפגע בגופו (להלן-"התאונה השנייה").

חוות הדעת הרפואיות:

4.בית המשפט מינה את ד"ר עמיהוד למומחה רפואי בתחום האורטופדי. ד"ר עמיהוד קבע כי כתוצאה מן התאונות לא נותרה לתובע כל נכות לצמיתות. יחד עם זאת קבע ד"ר עמיהוד כי כתוצאה מכל תאונה נותרה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% למשך 6 שבועות, ולאחריה נכות זמנית בשיעור 50% למשך 6 שבועות נוספים.

ד"ר עמיהוד לא נדרש להיחקר על חוות דעתו, וחוות דעתו לא נסתרה.

5.בית המשפט מינה את פרופ' פיינמסר למומחה רפואי בתחום א.א.ג.. פרופ' פיינמסר כתב בחוות דעתו כי לתובע תלונות על סחרחורת קלה ללא תמיכה של פתולוגיה בבדיקה גופנית, אולם עם בדיקה ניסטמוגרפיה המראה חולשת מבוך ימני. על כן קבע פרופ' פיינמסר כי בגין הסחרחרות הקלה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%. פרופ' פיינמסר קבע כי נכות זו נגרמה לתובע כתוצאה מהתאונה הראשונה בה נפגע בצווארו בפגיעה מסוג צליפת שוט והתלונן על סחרחורות.

פרופ' פיינמסר נחקר חקירה שכנגד על חוות דעתו, ועל כך להלן.

העדויות:

6.מטעם התובע העידו התובע ואמו. שני עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד.

7.הנתבעים לא העידו עדים. בתחילה טענו הנתבעים שעל התובע להוכיח את חבותם לתשלום הפיצויים בגין תאונות הדרכים, אך זנחו טענות אלו. כל שנותר הוא לדון בשאלת גובה הפיצויים.