שאולוב נ' אוחיון ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים שנגרמה לטענתו ברשלנותו של הנתבע 1.

לכתב התביעה צירף התובע את הדיווח שנתן למשטרה על נסיבות אירוע התאונה. נרשם שם, כי התובע פנה ימינה עם רכבו, ורכב הנתבע 1 עצר לפניו באמצע הכביש. התובע ברח ממנו על מנת לא לפגוע בו, נצמד משמאל לימין לרכבו של הנתבע 1. בתיאור התאונה לחברת הביטוח הוא מציין כי פנה ימינה ורכב שנסע אחריו רצה לעקוף את רכבו מצד שמאל במקום לנסוע אחריו ופגע בצד הימני של רכבו בצד האחורי שמאלי של רכב התובע. הנתבע 1 שוחח בפלאפון בעת הנהיגה. עוד נטען שם שאביו של הנתבע 1 התקשר אליו מספר פעמים והציע תיקון הרכב במוסכים לא מוכרים וללא חשבוניות והוא סירב לתקנו, אלא במוסך מורשה. עוד צורף אישור אי הגשת תביעה, חוות דעת שמאי ותמונות.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי התובע לא נזהר ושפשף את הרכב ברשלנותו. לפנים משורת הדין, הנתבעים הסכימו שהרכב יתוקן במוסך מורשה על חשבונם מאחר והמדובר בסכום פעוט. התובע סירב לתקן את הרכב שם. המדובר במוסכים מורשים ותיקים בבאר-שבע ואין כל סיבה לכך שהתובע סירב לתקן את הרכב אצלם.

הנתבע 1 בעדותו בפני אישר כי הוא גרם באשמו לתאונה, אולם לטענתו התובע ניצל את העובדה כי היה חייל צעיר שאינו מנוסה, וסירב לתקן את הרכב במוסך אקסלוסיב כפי שהוצע לו. מדובר במוסך ותיק, הפעיל משנת 1975, ובעל המוסך מוסמך לתקן כלי רכב על פי תעודה שהנתבע 1 צירף (נ/1, 5 עמודים). התובע העיד כי תבע את הנתבעת 2 בשל היותה הבעלים הרשום של הרכב, למרות שהנתבע 1 הוא שגרם לתאונה. התובע מודה כי סירב לתקן את הרכב במוסך שהוצע לו. לטענתו, תיקן שם פעמיים רכב של אחיו, והוא לא היה מרוצה. לרכבו נגרם נזק כפי שמתואר בדו"ח השמאי ומצבו הכלכלי אינו מאפשר עד היום לתקן את הרכב.

משהודה הנתבע 1, כי גרם באשמו לקרות התאונה, כל שנותר לדון הוא בשאלת גובה הנזק.

הנזק הוכח בחוות דעת שמאי, ומבחינת התיקונים הנדרשים הוא תואם את הפגיעה כפי שהעיד עליה התובע, וכפי שעולה מהצילומים שהוגשו. התובע אינו חייב לתקן את הרכב במקום הזול ביותר, או במוסך לבחירתו של הנתבע 1 או של אביו.

גם אם המדובר במוסך ותיק ומנוסה כטענת הנתבעים, התובע זכאי לפיצוי מלא על נזקיו על פי חוות דעת שמאי. נהפוך הוא, הצעת מחיר כשלעצמה איננה מספיקה בדרך כלל להוכיח את גובה הנזק.

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע סכום של 2,225.60 ₪, ושכר טרחת שמאי בסך 400 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.5.2010, ועד התשלום בפועל. כן אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע הוצאות משפט לרבות החזר אגרה בסך 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל והנתבעת 2 לא גרמה לתאונה, אין יריבות בינה לבין התובע ודין התביעה כנגדה להידחות.

התובע ישלם לנתבעת זו הוצאות משפט בסך 250 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: