שאהין נ' טאטור

החלטה

1.ענייננו בבקשת התובע למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") , ו/או מי מטעמו, לבצע כל עבודת בניה או תוספת בניה, בבניין הקיים מול חלקה 5, גוש 16561 מאדמות העיר נצרת.

המשיבה מס' 2 הינה הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת, אם כי הבקשה נגדה נמחקה לבקשת המבקש בדיון מ-11/12/13, ופסק דין חלקי ניתן באותו יום.

2.בתאריך 3.12.13 ניתן לבקשת התובע צו מניעה זמני כמבוקש, במעמד צד אחד והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים לתאריך 11.12.13.

הדיון נדחה ליום 23.12.13, תוך הותרת הצו הזמני על כנו, וזאת לבקשת המשיב אשר לא היה סיפק בידו להגיש תגובתו לבקשה. כן נתנה למשיב שהות להגיש תגובתו בכתב עד 18.12.13.

3.המשיב לא הגיש תגובתו, כאמור, ותחת זאת, הגיש לבית המשפט, ב- 20.12.13, בקשה לערוך ביקור במקום, בשל מורכבות התנאים בשטח, לטענתו.

בהחלטתי מיום 22.12.13 קבעתי כי בית המשפט ישקול ביקור במקום, לפי הצורך, אך ציינתי כי המשיב טרם הגיש תגובתו לבקשה.

עם זאת, הדיון ב- 23.12.13 התקיים ללא שהוגשה תגובת המשיב.

גם אם רציתי ללמוד אודות גרסת המשיב וטענותיו כנגד הבקשה מכתב ההגנה לתביעה העיקרית, אשר הוגש ב- 2.1.14, מצאתי כי אין בהגנתו פירוט לגרסה כלשהי, מלבד הכחשה גורפת לכל אשר נטען בכתב התביעה.

דיון:

4.התנאים הכלליים למתן סעד זמני מעוגנים בהוראת תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984, המורה כדלקמן:

"א.הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של אילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

ב.בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענעין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2)אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

זכויות המבקש בנכס:

5.טענות המבקש פורטו כולן בתצהירו התומך בבקשתו. המבקש טען כי הוא הבעלים של דירת מגורים הקיימת על חלקה 5, שמספרה שונה מאוחר יותר ל-26, בגוש: 16561, בשכנות לביתו ומגרשו של המשיב.

המשיב טען בסיכומיו, כי המבקש לא המציא כל ראייה להוכיח זכותו בנכס נשוא התביעה והבקשה, ועל כן דין הבקשה להידחות.

אמנם המבקש הקשה על בית המשפט, ללא צורך, בכך שלא המציא עותק מנסח הרישום, או אסמכתא אחרת בדבר שינוי מספר החלקה הרלוונטית מ-5 ל-26, שיכלה גם להעיד על זהות הבעלים הרשום.

המבקש טען בתצהירו כי הוא רכש את המקרקעין ממר יחיא מילאד פאהום, בהתאם לייפוי כוח חתום בפני נוטריון ציבורי עוד מתאריך 28.4.1970 (בטעות רשם בתצהירו: 28.4.78).