ש. שלמה רכב בע"מ נ' אליהו ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה, כי בעת שרכבה הוסע בנתיב נסיעתו, הוא נפגע ממונית בה נהג הנתבע, אשר הוסעה לאחור וסטתה תוך כדי כך מנתיבה.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי הנתבע עצר את המונית בצד הדרך מימין לצורך הורדה והעלאת נוסעים. לפתע הגיח רכב התובעת מאחור תוך ניסיון לעקוף את המונית, סטה לכיוונה ופגע בה בעודה בעמידה.

בדיון שמעתי את עדויות נהג התובעת והנתבע.

נהג התובעת אמר כי פנה ימינה אל הרחוב בו ארעה התאונה שהינו חד סטרי. כשהוא הגיע לפנייה, הוא הבחין במונית כשהיא עומדת בצד לצורך הורדת נוסע או העלאתו ולכן הוא פנה בקשת רחבה ועבר לנתיב השמאלי. לפתע החל הנתבע לנסוע לאחור. תוך כדי כך פגעה המונית ברכבו בחלק האחורי בדלת ובצד הפגוש. לדבריו, המונית עמדה בערך כ-10-15 מטרים בתוך הרחוב בצד ימין. הוא הבחין בנוסע שהיה במקום ואשר לדבריו ראה בוודאות את האירוע. הוא גם אמר בתשובה לשאלה בחקירה נגדית כי הוא ראה את אורות הרוורס של המונית.

הנתבע אמר שהוא הגיע למקום על מנת לאסוף נוסע וכי הוא המתין לו משך מספר דקות. לדבריו הוא עמד עם המונית בתוך מפרץ חניה, שנמצא במקום במרחק של כמטר מהמדרכה כשהיא מוטה שמאלה, כך שהמונית בלטה אל נתיב הנסיעה. הוא לא ידע מאיפה הרכב המעורב הגיע, אולם הוא עמד על דעתו שבמועד ההתנגשות המונית הייתה בעמידה וכי הוא לא נסע לאחור. הוא הציג תמונות של מקום האירוע אשר צולמו על ידו ובהן נראית המונית כשהיא עומדת מוטה, כאשר כולה מחוץ למפרץ החניה על נתיב הנסיעה. לדבריו, הצילומים בוצעו על ידו כדי להראות את מקום התאונה בלבד וכי האופן בו נראית המונית בתמונות אינו משקף את המיקום ואופן עמידתה בזמן התאונה. הוא גם אמר שהנוסע אותו הוא היה אמור לאסוף לא הגיע ולכן הוא עזב את המקום.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות, החלטתי לקבל את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת נהג התובעת להתרחשות התאונה. שוכנעתי מעדותו כי התאונה התרחשה לאחר שהנתבע נסע לאחור ותוך כדי כך פגע עם הפינה שמאלית קדמית של המונית ברכב התובעת בצד ימין אחורי.

אופי הפגיעות בשני כלי הרכב ומיקום הפגיעות מתיישבים עם גרסת נהג התובעת. על פי גרסת הנתבע היה צפוי כי רכב התובעת ייפגע דווקא בחלקו הקדמי ולא האחורי כפי שאירע.

בתמונות שהציג הנתבע רואים בבירור, כי במקום יש מפרץ חניה המיועד לרכבים חונים. מאחר שמפרץ החניה היה ריק, הרי שלא הייתה כל סיבה שהמונית תעמוד באופן אשר תפריע לעוברי הדרך.

אציין שהתרשמתי שהנתבע התכוון להדגים בעזרת התמונות שצילם, כיצד המונית עמדה בזמן התאונה. זה היה גם הרושם שנוצר בעת שהוצגו תמונות אלה לנהג התובעת במהלך חקירתו הנגדית. בתמונות נראית המונית כשכולה מחוץ למפרץ החניה כשהיא עומדת מוטה שמאלה על נתיב הנסיעה. רק במהלך הדיון ולאחר שהנתבע חזר ונשאל בעניין אופן עמידת המונית הוא הסביר כי התמונות צולמו על מנת להראות את מקום התאונה בלבד. איני מקבל את תשובתו זו. אין כל טעם לצלם את תמונות נ/1 ונ/2 אם המטרה הייתה להראות את מקום התאונה בלבד, כשהמונית מופיעה בתוכה באופן שמסתיר את זירת ההתרחשות. נראה סביר יותר כי הנתבע חש לאור השאלות שנשאל כי התמונות המצולמות אינן טובות לו ולכן השיב את אשר השיב.

יש לציין שבכתב ההגנה כמו גם בהודעה לא נכתב ולו ברמז כי המונית עמדה בהטייה שמאלה כשהיא בולטת אל נתיב הנסיעה. הדבר עלה רק בדיון. השמטת פרט מהותי זה פועלת לחובת הנתבעים.

זאת ועוד, הנתבע אמר לראשונה בדיון כי עמד במפרץ החנייה במרחק של כמטר מהמדרכה. אם כך הם פני הדברים ולאור התמונות בהן נראה כי מדובר בכביש רחב, אשר מאפשר נסיעה של שני כלי רכב ללא קושי, הרי שלרכב התובעת הייתה אפשרות לעבור במקום ללא כל הפרעה כך שלא הייתה צריכה להתרחש תאונה.

יש לציין שמכתב ההגנה כמו גם מטופס ההודעה של הנתבע עלה כי הוא עצר עם המונית לאור קיומו של נוסע במקום. הדבר התיישב גם עם עדותו של נהג התובעת בדבר נוכחותו של אותו נוסע. רק בדיון נאמר על ידי הנתבע לראשונה כי הנוסע לא היה כלל במקום.

סוף דבר, התביעה מתקבלת ולפיכך התובעת זכאית לנזקיה המוכחים בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העד הפסוק ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,600 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אב תשע"ג, 29 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: