ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' ספיר ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 14,478 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן בעת עמידת נהגתה בפקק, בקטע של כביש 40 בו יש 4 נתיבים, 2 מהם לפניה שמאלה, נצמדה אליה משאית נהוגה בידי נהג הנתבעים, אשר חפצה להשתלב בנתיב הפקוק, ונצמדה מדי, עד שפגעה ברכב התובעת. לאחר שנעצרו בצד הכביש, נמלך כנראה נהג המשאית בדעתו, והחל להימלט, תוך ביצוע חוזר של אותו "תרגיל" של השתלבות בכוח בנתיב הפקוק, ונמלט מהמקום.

טענות הנתבעים, בקליפת אגוז, הן כי הפקק היה דרומה יותר בכביש, מקום בו יש רק 2 נתיבים, ושניהם היו פקוקים, מחמת הפקק שבפניה שמאלה ברמזור, אלא שהנתיב הימני, בו נסעה המשאית, היה פקוק קצת פחות, ונהגת התובעת היא שניסתה להידחף ימינה כדי לעקוף את הפקק העיקרי. לגרסתו, לא נמלט מהמקום, אלא שנהגת התובעת היא שלא מסרה פרטים, אלא רק צילמה את המשאית בלא לצאת מרכבה, ולפיכך נסע.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, ולאחר שמצאתי תמיהות רבות בגרסת נהגת התובעת באשר להתרחשות בתאונה ומייד לאחריה, הנני קובע שהתובעת לא הוכיחה את תביעתה ועל כן יהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך של 1,700 ₪.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: