ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' כנעאן ואח'

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, סבורני כי יש מקום לקבל את התביעה תוך ייחוס אשם תורם לנהג התובעת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע 1 פגע ברכב התובעת מאחור. עדותו של נהג התובעת כי עצר בצומת תחילה באור אדום, ורק לאחר מכן התחלף האור לירוק לא נסתרה. עדותו של נהג התובעת היתה סדורה.

כפי העולה מתמונות הנזק שהוצגו לבית המשפט ניכר כי מדובר בנזק שבו כל הצד האחורי של רכב התובעת נמעך כלפי פנימה בצורה שווה. הדבר מלמד כי מדובר בפגיעת חזית המשאית הנהוגה על ידי הנתבע 1 ברכב התובעת ולא בפגיעה בזוית כפי שטען הנתבע 1. בכך יש לאושש את גרסת נהג התובעת נסע ישר בנתיבו וכי הנתבע 1 פגע בו מאחור, וזאת, בניגוד לגרסת הנתבע 1 כאילו רכב התובעת "חתך" מימין לשמאל ונפגע בחלק האחורי ימני. לאור מיקום ומוקד הנזק עדיפה עלי גרסת נהג התובעת על פני זו של הנתבע באשר למיקומו הרכבים לפני הפגיעה.

בנסיבות העניין לא יהא זה בלתי סביר להניח כי הנתבע , עת נהג במשאית, הסתמך על כך כי האור ברמזור כבר התחלף לירוק ועל כן ציפה כי נהג התובעת ייסע ולא יישאר לעמוד בצומת. אכן, לא התרשמתי כי נהג התובעת עצר עצירת פתע, אולם אין בכך כדי לאיין את חובתו הבסיסית של הנתבע לשמור מרחק בטוח מהרכב שלפניו. יחד עם זאת בנסיבות שבהן החליט נהג התובעת לעצור בכל זאת, מאחר ולטענתו לא היה בטוח לאן עליו להתקדם, ראוי לייחס לו אשם תורם בשיעור 30%.

באשר למסמך המייחס אחריות לתובע, הרי שבדיוק בגלל המחלוקת לעניין האחריות הגיעו הצדדים לבית המשפט, והאחריות נקבעה כאמור לעיל.

לפיכך, ישלמו הנתבעים לתובעת 70% מסכום התביעה, צמוד מיום התשלום, בתוספת אגרת משפט, שכר עדים ושכ"ט בשיעור 11.6% מהסכום שנפסק.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: