ש.שימי כהן יזמות ומסחר בע"מ נ' נחום ואח'

פסק דין

בקשת רשות הערעור הינה על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם כפכפי) מיום 12.12.09, בתיק הוצאה לפועל מס' 14-04345-07-8.

הערעור נוגע לשתי נקודות מתוך ההחלטה האמורה. הראשונה באשר לקביעה ולפיה סכום המע"מ הינו חלק מהוצאות הכינוס והשנייה כי בהוצאות הכינוס יש לחייב רק את החייב, כלומר להורות על תשלומם רק מתוך חלקו של החייב.

באשר לנקודה הראשונה, סכום המע"מ אינו חלק מהוצאות הכינוס במובן זה שסכום זה עובר ישירות למע"מ.

כך למשל היה צורך בכינוסי נכסים בחברות להתייחס לנקודה זו במפורש לאור אי בהירות שהייתה.

(ראו: סעיף 9 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א – 1981).

אשר להוצאות הכינוס, בית המשפט בירושלים במסגרת סעד הצהרתי קבע כי לחייב יש שליש מהזכויות על המונית. לשני השלישים האחרים זכאים המשיבים 2 ו – 3.

המשיבים 2, 3 התייצבו להליכים בפני ראש ההוצאה לפועל ולא התנגדו למכירת המונית.

כונס הנכסים מונה לצורך מימוש המונית כולה.

הפרשנות ולפיה ההוצאות ישולמו רק מחלקו של החייב משמעה שהשותפים האחרים במונית ייהנו מעבודתו של הכונס, אולם לא ייטלו חלק בהוצאות עבור הכספים שיזכו.

ככל שהיו למשיבים 2, 3, טענות כנגד מינויו של הכונס על כל המונית, יכלו להעלות זאת בטרם המכירה, אולם בכך שלא עשו כן, ובסופו של דבר, נקודת המוצא הינה שההוצאות חלות על כל המכירה ורק לאחר ניכוי ההוצאות יש לחלק את התמורה בין שלושת השותפים.

לפיכך מצאתי כי דין בקשת הערעור להתקבל בכך שעל כב' ראש ההוצאה לפועל לשנות החלטתו ולהביא בחשבון את ההנחיות האמורות, היינו שהמע"מ לא חל כחלק מהוצאות הכינוס לצורך ההתחשבנות וכן שהעברת התמורה למשיבים 2, 3, תעשה לאחר שמההכנסות של הכינוס יופחתו הוצאות הכינוס.

יוער כי בשעה 09:20 בעוד אני מכתיב את פסק הדין נכנסו המשיבים 2,3, לאולם.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.

יעקב פרסקי, שופט

החלטה

כפי שציינתי, לקראת סוף הכתבת פסק הדין, כ – 20 דקות לאחר שהתחיל הדיון התייצבו המשיבים.

המשיבים ביקשו להוסיף לטיעוניהם בכתב.

כזכור, הדיון נקבע להשלמת טיעונים בעל פה.

הן בהשלמת הטיעונים בכתב והן בעל פה, נטענו טענות רגשיות הנוגעות להיסטוריה של המונית וכיצד אירע שהמשיב 1 הפך להית בעל שליש מהזכויות במונית.

לכאורה לא קמתי מכיסאי, וניתן היה לשנות את פסק הדין שניתן.