ש"מ 27704-05-14 מדינת ישראל נ' קודסי - פסקדין

1.בכתב האישום בו עסקינן, אשר הוגש ביום 15/5/14, מואשמת הנאשמת בביצוע עבירה של אי תשלום שכר מינימום לעובדת שעבדה בגן ילדים שבניהולה, בגין התקופה שעד לחודש יולי 2008.

עוד נטען בכתב האישום שמאחר והנאשמת לא המציאה למפקחת מטעם המאשימה מסמכים שנדרשה להמציא בחודשים מאי 2009 ומאי 2010, קמה החזקה בדבר אי תשלום שכר מינימום.

2.מושא החלטה זו היא טענת הנאשמת, לפיה העבירות מושא כתב האישום התיישנו.

לטענתה, העבירות שנקבעו בחוק שכר מינימום הינן לכל היותר עבירות מסוג עוון, אשר מתיישנות בחלוף 5 שנים ממועד ביצוען.

העבירות בענייננו בוצעו לכל היאוחר בחודש יולי 2088 , כך שהן התיישנו ביום 01/07/13, בעוד שכתב האישום הוגש לאחר חלוף המועד האמור.

3.ב"כ המאשימה, שנתבקשה להגיב לבקשה, הצביעה על שורה של פעולות חקירה שנעשו, אשר ביקשה לראות בהם "אירועים מנתקים" ביחס למירוץ ההתיישנות, ואלה הם –

א.העובדת מושא כתב האישום מסרה עדות ביום 23/06/10 וכן מסרה באותו מועד מסמכים מהותיים בגדרם תלושי שכר ורישומי נוכחות.

ב.ביום 09/10/11 נמסר לנאשמת זימון לחקירה באזהרה אך היא סירבה לחתום על קבלתו.

ג.העובדת מסרה הודעות נוספות בתאריכים 06/11/11 ו – 19/06/13.

4.הדין החל –

סעיף 9(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב 1982, קובע כהאי לישנא -

"בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר".