ש.י. אינסטלציה נ' דאניאל ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה של הבקשה להידחות, וזאת מן הטעם הפשוט, כי עם מתן פסק הדין, סיים בית המשפט את מלאכתו, ואם התובעת אינה משלימה עם פסק הדין, הדרך הראויה לתקוף אותו, על ידי הגשת ערעור לבית המשפט העליון.

לעניין חלוקת ההוצאות, הרי ברור שההוצאות אשר נפסקו, ישולמו לנתבעים אשר התגוננו והתייצבו לדיונים, וזאת בחלקים שווים ביניהם, וביתר פירוט שהם הנתבעים 1 – 4 בת.א. 272/08 והנתבעים 3 – 5 בת.א. 273/08.

לעניין הקיזוז, טענה זו ראוי להעלותה במסגרת תיק ההוצל"פ שפתחה התובעת נגד חלק מהנתבעים.

לא אוכל לסיים את החלטתי מבלי להביע את מורת רוחי אודות הסגנון הבוטה בו נקטה התובעת, וכן לרמזים אודות "תעוזתו של בית המשפט", התנהלות זו אינה ראויה ואין לה כל מקום במסגרת בקשה זו.

להמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: