ש. דורפברגר בע"מ נ' חן

פסק דין

1.מוקד הדיון בהליך זה הוא טענת התובעת להוצאת לשון הרע על ידי הנתבע, תוך כוונה לפגוע בשמה הטוב של התובעת ובמוניטין הקנוי לה כחברת בניה ושיפוץ מבנים, וזאת באמצעות שני מכתבים, אותם כתב והפיץ לדיירי הבית המשותף ברחוב רות 7 בחיפה.

עיקרי התביעה

2.לקראת סוף שנת 2008 פנו מר דוד כץ ומר עמוס ברקת, שניים מדיירי הבית המשותף ברחוב רות 7, שם מתגורר הנתבע, אל התובעת וביקשו לקבל ממנה הצעה ליישום תמ"א 38 בבית המשותף. לדברי התובעת, לאחר שביקרה במקום והכינה הצעה מסודרת, החל מו"מ לגיבוש הסכם ובהמשך אף הוכנו, לבקשת הנציגים, תוכניות אדריכליות ליישום התמ"א. לאחר שהתקיימו ישיבות דיירים בהן הועברו התוכניות ונדונו, נבחרה האלטרנטיבה המועדפת על הדיירים. בשלב זה, לטענת התובעת, כבר חתמו 66% מבעלי הדירות בבית המשותף המונה שש דירות, על התחייבות שלא לפנות לקבלן אחר (להלן: "מסמך ההתחייבות").

3.כאשר ביקשה התובעת לקבוע מועד לחתימת ההסכם, הודיעו הנציגים כי הנתבע מתנגד לחתימת ההסכם כיוון שישנם דברים שמפריעים לו בפרויקט והציעו כי נציג התובעת ייפגש עם הנתבע ועם אשתו באופן אישי.

בהתאם התקיימה פגישה של הנתבע ואשתו עם ב"כ התובעת, עו"ד דורפברגר, בה הביע הנתבע חשש כי ערך דירתו יֵרד בשל מיקום הממ"ד והמרפסת שייבנו במסגרת התוכנית על חשבון התובעת. הוצעו לו פתרונות שונים, אולם בסופו של דבר הודיע הנתבע כי אם תאפשר לו התובעת לרכוש את אחת מדירות הפנטהאוז שעתידות להיבנות על גג הבית בהנחה, יסיר את התנגדותו. התובעת הציעה לו זכות ראשונים על אותה דירה, אולם הנתבע טען כי אין בכך די. בהמשך, הוצעה לו אותה דירה בתמורה ל- 550,000$ (במקום במחיר של 650,000-700,000 $) אולם הנתבע הודיע בהמשך, באמצעות בנו, עו"ד גיא סיון, כי הוא מוכן לשלם 150,000$ בלבד. עו"ד סיון הודיע לתובעת כי אם לא תסכים למכור לנתבע את הדירה במחיר האמור, יביא הנתבע קבלן אחר לביצוע הפרויקט.

4.ביום 19.8.09 כתב ב"כ התובעת מכתב לאחד מנציגי הבית המשותף, מר דוד כץ, בו פירט את עיקרי הפגישה עם הנתבע ואשתו והשיחה האמורה עם בנו של הנתבע, והציע כי יתקדמו לחתימה, ללא הנתבע.

ביומיים העוקבים למועד משלוח המכתב למר כץ, בתאריכים 20.8.09 ו- 21.8.09, שלח הנתבע שני מכתבים לדיירי הבית המשותף בהם נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים:

"אנו חוששים מהתקשרות עם קבלן שעיקר עיסוקו אחזקה ושיפוצים"

"הדרך בה נוקט הקבלן דורפברגר הינה דרך של הפרד ומשול"

"הפרויקט בתכנון שהוצע והקבלן שהוצע איננו נכון וראוי במיוחד שמדובר בקבלן אשר כמיטב ידיעתנו הנו ללא נסיון מוכח בתחום. פעולה זו עשויה לגרום לנו נזק ממשי"

בכך, לטענת התובעת, יש משום הוצאת לשון הרע, המצדיקה פיצוי בהתאם לחוק.

5.ביום 23.8.09, יומיים לאחר מכן, כבר שלחה התובעת מכתב התראה לנתבע בו דרשה את התנצלותו על הדברים הפוגעניים וכן דרשה, כפיצוי, כי יתרום לעמותת רוטרי 20,000 ₪.

ביום 1.9.09, הוגשה תובענה זו.

התובעת טוענת כי מניעיו של הנתבע, כך מלשון כתב התביעה, היו אכזבתו מסירוב התובעת להיענות לדרישותיו הכספיות.

התובעת עותרת לפיצוי בסך של 100,000 ₪, חיוב הנתבע לשגר אל התובעת מכתב התנצלות על הוצאת לשון הרע, חיוב הנתבע להימנע מלחזור על מעשיו וחיובו בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בגין ההליך.

טענות הנתבע

6.הנתבע טען כי לא הוציא דיבתה של התובעת רעה וכי לא היתה לו כל כוונה לפגוע בשמה הטוב או במוניטין שלה. לטענת הנתבע, מטרתה של תביעה זו הינה הפעלת לחץ על הנתבע על מנת לאלצו להסכים לבנייה על ידי התובעת. הנתבע ציין את סמיכות הזמנים שבין משלוח המכתבים על ידי הנתבע לדיירי הבית המשותף, 20.8.09 – 21.8.09, מועד משלוח ההתראה לנתבע 23.8.09 ומועד הגשת התביעה, 1.9.09. לדברי הנתבע, יש בכך להעיד אודות מטרת התובעת בהגשת תביעה זו והיא, לטענתו, הפעלת לחץ עליו כי ייתן הסכמתו לביצוע פרויקט הבנייה על ידי התובעת.

7.הנתבע טען כי התובעת לא הוכיחה מעולם, וגם לא טענה לכך בכתב התביעה, כי היא בעלת נסיון בבנייה לפי תמ"א 38.

הנתבע הבהיר כי נציגי הדיירים לא הוסמכו להגיע להסכמות כלשהן עם התובעת, אלא אך להביא בפני הדיירים הצעות. כמו כן, מעולם לא הוסכם על "טיוטת הסכם", מתווה בניה או התקשרות עם התובעת. בפועל, לתובעת לא היתה כל זכות לבנייה בבניין בו מתגורר הנתבע וטענותיה נובעות מכך שמיהרה "לתפור מחלפות" טרם זכתה בפרויקט.