ש.ב.ד. נ' מדינת ישראל

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' אבו טהה) מיום 6.11.2017 ב-מ"ת 37354-09-17 לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

הרקע לערר

1. על פי כתב האישום נגדו, חבר העורר לעוד לפחות שישה אחרים (בניהם ו.א.ר. וי.ט. (להלן בהתאמה: וו' ו-ט')) במטרה לגדל סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות מסחרית (להלן: הפרשה). העורר ואחרים גידלו את הסם בכרם שנמצא בשטחי מושב אמציה (להלן: שטח הגידול). לצורך כך הוקמה בשטח הגידול מערכת השקיה ודישון המתאימה לגידול שתילי הסם. העורר פקד את שטח הגידול מספר פעמים; ובאחת מהן, ביום 25.8.2017, ריסס העורר את שתילי הסם באמצעות מרסס ידני.

           עוד לפי כתב האישום, בבוקר יום 4.9.2017 הגיעו לשטח הגידול וו', שניים נוספים שזהותם ידועה ואחרים שזהותם אינה ידועה, וביצעו, בין השאר, קטיף של צמחי הקנבוס והעמסתם על רכב שנמצא כשהוא מכיל 53.9 ק"ג של הסם. בשלב זה, נותרו בשטח הגידול שתילי קנבוס במשקל כולל של 47.8 ק"ג.

           כתב האישום מייחס לעורר עבירה של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים), וכן עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. יחד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. בפרשה כאמור מעורבים נוספים. נגד שניים מהמעורבים הוגש כתב אישום. האחד, ט', עצור עד תום ההליכים המשפטיים; השני, קטין המעורב בפרשה (להלן: הקטין), שוחרר לחלופת מעצר. בעניינם של שניים נוספים, הם הבעלים בחלקת האדמה ובה שטח הגידול (להלן: הבעלים בחלקה), מתנהלת חקירה וטרם הוגש כתב אישום – כך עולה מדבריו של בא-כוח המשיבה בדיון שהתקיים לפניי ביום 16.11.2017.

הליכי המעצר

3. בדיון שנערך ביום 27.9.2017 לפני כבוד השופט א' חזק, שבו הוצגה לפני בית המשפט המחוזי התשתית הראייתית הלכאורית בעניינו של העורר, הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה למעורבותו בפרשה, אך טען כי הראיות מצביעות לכל היותר על סיוע מצידו. בסיומו של הדיון קבע בית המשפט כי העורר ייעצר עד החלטה אחרת וכי החלטת בית המשפט לגופה של הבקשה למעצר עד תום ההליכים תינתן ביום 2.10.2017.

           כעבור יומיים, ביום 29.9.2017, פנה העורר לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה להורות על שחרורו לחלופת מעצר בטענה של הגנה מן הצדק. בקשה זו של העורר הוגשה בטענה שהתברר לבאת-כוחו כי הדיון בראיות לכאורה בעניינו התקיים מבלי שנחשף לכל הראיות. לטענת העורר, המשיבה העבירה לבאת-כוח העורר חומר ראיות נוסף רק ביום 28.9.2017 – יום לאחר קיום הדיון; וזאת חרף העובדה שהראיות הנוספות היו בחזקת המשיבה עובר להגשת כתב האישום, וחשיבותן רבה מאחר שהן נוגעות למעורבותם של הבעלים בחלקה בפרשה. באת-כוח העורר הדגישה כי בעוד העורר עצור מאחורי סורג ובריח, הבעלים בחלקה לא נעצרו ולא הוגש נגדם כתב אישום.

4. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.10.2017 (כבוד השופט חזק), נקבע כי חומר החקירה מקים תשתית ראייתית לכאורית לכך שהעורר חכר כרם, וזאת בהתבסס, בין השאר, על תמונות המתעדות את העורר מרסס שתילי קנבוס בשטח הגידול; וכן נקבע כי קיימת בעניינו של העורר עילת מעצר סטטוטורית. עוד נקבע כי אמירות העורר בחקירותיו עולות כדי ראשית הודאה במעורבות בגידול סם, אך עם זאת אמירות אחרות מצביעות על מעורבות פחותה בגידול הסם.

           בשלב זה הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של העורר מאת שירות המבחן. בהתייחס לבקשתו של העורר להורות על שחרורו לחלופת מעצר מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק, קבע בית המשפט כי דוקטרינה זו לא מקימה עילה לשחרור ממעצר; וכי בכל מקרה חומר הראיות הנוסף הוצג לבאת-כוח העורר וניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה בנוגע אליו, טרם שניתנה ההחלטה בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית למעורבות העורר בפרשה. 

           בתסקיר שירות המבחן מיום 29.10.2017 נאמר כי העורר בן 52, נשוי ואב לארבעה המתגורר עם משפחתו ביישוב צוחר ועובד כשכיר בתחום שיווק פירות וירקות. לעורר הרשעה קודמת בעבירה של קבלת דבר במרמה, בגינה ריצה מאסר על דרך של עבודות שירות במשך ארבעה חודשים. נקבע בתסקיר כי מדובר באדם בעל ערכים נורמטיביים שזהו מעצרו הראשון, וכי להליך המשפטי ולמעצר השפעה הרתעתית משמעותית עליו. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי העורר מסר מידע מטשטש ומגמתי ביחס לאורחות חייו, וכי אינו מגלה נכונות לבחון את הגורמים שהביאו אותו למצב שבו הוא נמצא כיום. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון לביצוע עבירות נוספות על ידי העורר במצבים שבהם יבקש לקדם את מטרותיו, וסבר כי המענה המתאים במקרה זה הוא בדמות פיקוח אנושי מלא והרמטי. לאחר שיחה עם המפקחים המוצעים – אשתו של העורר, אביו ושניים מחבריו – שירות המבחן התרשם כי ביכולתם למלא אחר הנדרש מהם כערבים מפקחים ולפקח על העורר באופן הנותן מענה לרמת הסיכון המוערכת. משכך, המליץ שירות המבחן על שחרור העורר לחלופת מעצר בביתו ביישוב צוחר, בתנאי מעצר בית מלא ותחת פיקוחם המלא של אשתו ואביו ובסיוע שני חבריו. עוד הומלץ על הטלת ערבויות מתאימות להבטחת תנאי השחרור ועל פיקוח של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים.

5. בדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי ביום 30.10.2017 טענה באת-כוח העורר כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן. לגישתה, מעורבותו של העורר באירועים המיוחסים לו עולה כדי סיוע בלבד, כפי שכבר צוין. כמו כן, באת-כוח העורר טענה כי יש להורות על שחרור העורר לחלופה המוצעת מטעמי העדר אפליה בינו לבין הקטין, שבעניינו הוחלט על שחרורו לחלופת מעצר; אמנם מדובר בקטין ואולם נטען כי חלקו בביצוע העבירות היה גדול מזה של העורר. כן טענה באת-כוח העורר כי יש לאבחן את עניינו של העורר מעניינו של ט', שבית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים, כיוון שלטענתה מדובר במעורב מרכזי שהודה בביצוע העבירות המיוחסות לו ושלחובתו עבר פלילי מכביד, בשונה מהעורר.

           מנגד, טען בא-כוח המשיבה כי העורר הוא מעורב מרכזי בביצוע העבירות; וכי בהינתן מסוכנותו הסטטוטורית, ובשים לב לעבירות המיוחסות לו ולהיעדרן של נסיבות חריגות ומיוחדות – יש לדחות את המלצת שירות המבחן ולהורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. 

6. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט אבו טהה) קבע בהחלטה מיום 6.11.2017, כי עניינו של העורר אינו נמנה עם המקרים החריגים שבהם ניתן לשחרר לחלופת מעצר את מי שנאשם בעבירות סמים – וזאת בשים לב לתפקיד המרכזי שנראה שהיה לעורר בביצוע העבירות המיוחסות לו. בית המשפט קבע כי אישיותו של העורר, חלקו ומידת מעורבותו במעשים המיוחסים לו מצביעים על כך שאין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את מסוכנותו, גם לא באמצעות המפקחים המוצעים. להשלמת התמונה, ובמענה לטענתה של באת-כוח העורר, התייחס בית המשפט לשני המעורבים הנוספים בפרשה – לט' ולקטין. ט' נעצר עד תום ההליכים על אף שהוא סובל ממחלת הסרטן; והקטין – שבהשוואה אליו טענה באת-כוח העורר כי יש לשחרר את העורר מטעם של העדר אפליה – שוחרר לחלופת מעצר. בית המשפט קבע כי אין לגזור גזירה שווה בין העורר לבין הקטין – הן משום שמדובר בקטין, הן משום שעוצמת הראיות נגדו נמצאה חלשה. סופו של דבר, בית המשפט הורה כי העורר יוותר במעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

           החלטה זו היא נושא הערר שלפניי.