ש.ב.א. מפעלי מתכת בע"מ נ' בן נתן

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סכום של 10,468 ₪.

הצדדים הסכימו בישיבת ביהמ"ש מיום 15.7.13 לסכם בתיק זה על בסיס החומר הקיים על מנת לקבל פס"ד על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א', כאשר הנתבע עותר לדחיית התביעה ולאור זאת הגישו סיכומים בתיק זה.

עיון בסיכומי הצדדים מצביע על כך, כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת למועד ההתקשרות בין הצדדים, ביטולו של ההסכם בין הצדדים ע"י הנתבע וזכאותה של התובעת לפיצוי בגין עבודתה.

על פי גירסתה של התובעת, השתכלל החוזה בין הצדדים רק ביום 20.3.11, מועד בו אישר הנתבע סופית את ההזמנה, וכי לא ניתן היה להוציא את ההזמנה מן הכוח אל הפועל לאור העובדה שהנתבע לא עמד בתנאים המצוינים במועד הצעת המחיר מתאריך 18.1.11 וכי רק ההזמנה המפורטת מיום 20.3.11 כללה את הפרטים הטכניים הנדרשים לצורך ביצוע ההזמנה.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבע לא ביטל את ההסכמה בכתב והוא נעשה לאחר שהתובעת למעשה ביצעה את העובדה עד כדי סיומה.

התובעת טוענת, כי הנתבע העדיף לבטל את הזמנתו לאחר שלמד על טעות בהזמנתו ובחר שלא לשלם על טעותו, תוך הטלת דופי בתובעת.

אין חולק כי התובעת ביצעה את העבודה וכי מדובר במשקופים לדלתות המותאמים לפרויקט הנתבע והסיכוי שיידרשו בעתיד משקופים במידה זו ובדרישות גימור זהות אפסית, כך שלמעשה מדובר בעבודה שנעשתה ולתובעת אין כל שימוש בה.

הנתבע בסיכומיו לעומת זאת טוען, כי ניתן להתרשם שהחוזה לא השתכלל בין הצדדים במרץ 2011, וכי הצדדים ניהלו ביניהם מו"מ, כאשר החוזה השתכלל בין הצדדים עוד ביום 24.1.11.

הנתבע מסביר, כי בין השנים 2010 עד 2011 שימש כקבלן ראשי בפרויקט "מבנה דוד" בשכונת רמת אביב, אשר בוצע עבור משרד הביטחון וככזה היה הנתבע מחוייב להעמידה בלוחות זמנים נוקשים וחשיפה לקנסות אם לא יעמוד בהם.

הנתבע פנה עוד ביום 3.9.10 לתובעת והעביר מסמך המפרט בכתב ידו את פרטי המשקופים המבוקשים על ידו לצורך הפרויקט (28 משקופים). בהמשך לכך נשלחה אליו הצעת מחיר מודפסת ולאחריה בחודש 1/2011 בוצעה ההזמנה, כאשר הנתבע מדגיש כי עליו לעמוד בלו"ז.

ביום 20.3.11 חתם למעשה הנתבע על טופס הזמנה נוסף שבמהלכו נדרש להוסיף 2 משקופים להזמנה בעקבות שינוי שערך משרד הביטחון ומדובר היה בשינוי מינורי בלבד, שלא היה אמור לעכב את ההזמנה.

הניסיון להציג תאריך זה כתאריך ההזמנה המקורי שבוצע איננו נכון.

בסופו של דבר, על פי גירסת הנתבע, ככל שחלף הזמן והמשקופים לא סופקו בתחילת חודש 4/2011 ולאחר שהוברר, כי התובעת לא תעמוד באספקת המשקופים, נאלץ הנתבע לפנות ליצרן משקופים נוסף "דלתות שהרבני" וביום 7.4.11 בוצעה הזמנה של המשקופים אשר יוצרו וסופקו תוך 4 ימים בלבד בהיותם משקופים סטנדרטים (29 מתוך 31 המשקופים) ועליהם שילם הנתבע סך העולה בכ- 2,000 ₪ על הסכום שהיה אמור לשלם לתובעת.

בסיכומיו מדגיש הנתבע, כי לא היה לו כל אינטרס לפנות לדלתות שהרבני ואילו היה ממש בטענות התובעת כי עוד ביום 6.4.11 נאמר לו כי ההזמנה תסופק בתוך יום עבודה אחד או תוך 4 ימים, לא היה מבצע את העבודה אצל שהרבני במחיר גבוה יותר.

הנתבע מדגיש, כי מוצג ה' למוצגי התובעת הוא מסמך חדש שכלל לא צורך לכתב התביעה או לתצהירי התובעת.

הנתבע מדגיש, כי אישר בחתימתו פעמיים את ההזמנה שביצע ב- 9/2010 מועד תחילת ההתקשרות וביום 1/2011 ולשיטתו היתה הזמנתו מאושרת לביצוע החל מ- 1/2011. הוא לא ידע כלל על אותו "טופס הזמנה טכני" אליה מתייחסת התובעת בסיכומיה.

עוד מבהיר הנתבע, כי בכל שלב ציין כי ביצוע ההזמנה ובפרק זמן שלא יעלה על 14 יום הוא תנאי לביצוע ההזמנה וכי עמדת התובעת כי מדובר ב- 21 ימי עסקים לא היתה ידועה לו כלל.

הנתבע מדגיש, כי יש לדחות את נסיונות התובעת לתאר את המשקופים שהוזמנו כמוצרי אומנות לשמה. מדובר במשקופים פשוטים מפח שנבדלים זה מזה בכיוונים ובמיקומים של התקנת זיזים, צירים וגומיות.

לאחר שבחנתי את סיכומי הצדדים ואת תיק המוצגים אותו צרפו, אני נותן בזאת את פסיקתי: