ש. אלברט עבודות ציבוריות, שרותי נקיון, אחזקה ופיקו נ' מועצה מקומית גני תקווה
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
49376-04-13
28.4.2013 |
|
בפני : אריאל צימרמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ש. אלברט עבודות ציבוריות 2. שרותי נקיון 3. אחזקה ופיקוח בע"מ |
: מועצה מקומית גני תקווה |
| החלטה | |
החלטה
לפניי בקשה לצו מניעה זמני ולצו במעמד צד אחד, אשר ימנע את חילוטה של ערבות בנקאית אוטונומית בידי המשיבה.
1.המבקשת זכתה בשנת 2011 במכרז להספקת שירותי נקיון למשיבה. בהסכם המכרזי נקבע, בין יתר התניות, כי המבקשת לא תעסיק קבלן משנה לביצוע העבודות בלא הסכמת המשיבה (סעיף 3.4 להסכם), וכי הפרה של התחייבות זו (ואחרות) היא יסודית ואף תקנה למשיבה פיצויים מוסכמים בסך 50,000 ₪. להבטחת התחייבויותיה בהתאם לחוזה הפקידה המבקשת בידי המשיבה ערבות בנקאית אוטונומית בסך 51,104 ₪ (קרן), שעומדת בתוקפה עד תום שנת 2013 (להלן: הערבות).
2.המשיבה החליטה לסיים את ההתקשרות עם המבקשת בחודש מאי 2012. מאותו מועד ערכה המשיבה בדיקות ביחס לעמידת המבקשת בהתחייבויותיה והצדדים קיימו מגעים שונים, אגב כך שהמבקשת פעלה אצל המשיבה כי זו תשחרר לה את הערבות. בדיון אצל המשיבה ביום 20.12.12, כך ניתן להבין מן המסמכים שצורפו (שכן המבקשת לא צירפה את פרוטוקול הדיון עצמו), העלתה המשיבה בפני המבקשת טענה כי נמצא שזו העסיקה קבלן משנה, בניגוד להוראות ההסכם. במכתב מיום 13.1.13 טענה המשיבה להסבה אסורה של העבודות לחברה אחרת, ותבעה מן המבקשת את הפיצוי המוסכם, בסך 50,000 ש"ח (נספח ט"ו לבקשה). המבקשת טענה בתגובה כי מי שביצע את עבודות הנקיון פעל מטעמה ותחת פיקוחה, וככזה יש להחשיבו כבלתי נפרד מן המבקשת, כך שההסכם לא הופר. כן דרשה המבקשת, בין יתר טענותיה, שאינן צריכות לעניין כאן, את סילוק חובות המשיבה כלפיה, המגיעים לשיטתה כדי כ-83,000 ₪ (נספח ט"ז לבקשה). המשיבה דחתה את טענות המבקשת והתריאה כי אם לא יועבר סכום הפיצוי המוסכם – תחולט הערבות (נספח שסומן בבקשה "ט"ח"). התריאה – ועשתה, בהפנותה מכתב דרישה לבנק מוציא הערבות, ביום 25.4.13. מכאן הבקשה שלפניי, שהוגשה עוד טרם הגשת תביעה, לצו לעיכוב חילוטה של הערבות.
3.המבקשת טוענת, בין יתר טענותיה, כי לא הפרה את ההסכם; כי המשיבה נהגה במהלך תקופת ההסכם ולאחריו בדרך בלתי ראויה ותוך שאינה מסלקת חובות למבקשת; וכי השתהתה עד מאד בהעלאת הטענה והדרישה בעניין הפרת ההסכם, למעלה מחצי שנה לאחר שההסכם בא לסיומו. ערה למגבלות השיפוטיות החריפות לעניין עיכוב ביצוען של ערבויות בנקאיות אוטונומיות, טוענת המבקשת כי מתקיים חריג הנסיבות המיוחדות, המצדיק את עיכוב החילוט במקרה דנן. כן סבורה היא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן עיכוב החילוט משמעותו שמירת המצב הקיים ומניעת פגיעה בה, שעה שהערבות עומדת בתוקפה.
4.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דין הבקשה לסעד זמני (ולא רק הבקשה לצו ארעי) – להידחות, וזאת בלא צורך בתגובה. אנמק בקצרה, בדוחק הזמנים.
5.אין חולק כי הערבות מושא ההליך היא אוטונומית. אפיונה ככזה מכריע במקרה דנן את הבקשה לשבט. כידוע, הערבות הבנקאית האוטונומית מהווה מכשיר פיננסי רב חשיבות בחיי המסחר בכלל ובעסקאות כלכליות מורכבות דוגמת הפרוייקט שלפנינו בפרט. מכשיר זה מבטיח את יכולתו של של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות לקבל לידיו את כספי הערבות, וזאת בלא תלות בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד (ראו: רע"א 73/00AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004) (להלן: עניין פרירון)).
6.חשיבותו של כלי מסחרי זה מכתיבה את הירתעותו של בית המשפט מלהיעתר לבקשות לעיכוב חילוטה של הערבות הבנקאית האוטונומית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו לדוגמה: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (13.6.2010)). על המבקש למנוע את חילוט הערבות לשכנע לא בצדקתו ביחס לעסקת היסוד, אלא בהתקיימות אחד משני החריגים שנקבעו בפסיקה לעקרון עצמאות הערבות: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו: רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובנין בע"מ, פ"ד נה(2) 447, 452 והאסמכתאות שם (2001) (להלן: עניין מושקוביץ); עניין פרירון, בעמ' 539)). חריגים אלה פורשו בעקביות בצמצום רב, עד שהמקרים שבהם ייעשה בהם שימוש הם ספורים.
7.בענייננו, המבקשת מעלה טענות חריפות כלפי המשיבה, לעניין קיום חריג הנסיבות המיוחדות, אולם לעת הזו התקשתה לבססן. עיקר טענותיה של המבקשת נסבות למעשה על זכויותיה וחובותיה מכוח עסקת היסוד: טענותיה לחבות של המשיבה כלפיה; טענותיה לכך שלא הפרה את ההסכם; טענותיה לכך שמי שביצע את העבודות אינו צריך להיחשב קבלן משנה שאליו העבירה את חובותיה בלא הסכמה, ועוד. מן העבר האחר, אף חילוט הערבות נחזה להיות נעוץ בעילה חוזית, היא הפרת ההתחייבות האמורה בסעיף 3.4 להסכם, בצירוף זכות המשיבה לפיצויים מוסכמים בסכום כמעט זהה לזה של הערבות הבנקאית, כאמור בסעיף 8.3 להסכם. אין כל ראיה לכך שהמשיבה אינה סבורה, בתום לב, כי המבקשת אכן חבה לה את הכספים האמורים, וכי החילוט נעשה בחוסר תום לב, למטרות לחץ בלבד, או למטרות פסולות וחיצוניות לאלה שלשמן הומצאה הערבות מלכתחילה.
8.נתונים אלה משליכים על סיכויי התביעה, זו שטרם הוגשה (אף שלכאורה ניתן היה להגישה), ואשר יש להניח לעת הזו כי הסעד המבוקש בה היה צו מניעה קבוע האוסר על חילוט הערבות. טענות המבקשת נחזות, בשלב הנוכחי, כחותרות תחת העקרונות שבבסיס מוסד הערבות הבנקאית.
9.אף טענת המבקשת לנטיית מאזן הנוחות לטובתה אינה מבוססת. אין עסקינן במאזן נוחות "רגיל" של בקשה לסעד זמני, כי אם בזה הכרוך ביכולתו של מוטב הערבות לחלטה. כיוון שזכות יסודית זו עומדת למוטב הערבות, בנתון לחריגים האמורים, הרי שדווקא מניעת האפשרות לחלט את הערבות עד לתום בירורן של המחלוקות החוזיות שבין הצדדים היא המשנה את מצבו לרעה. על כך יש להוסיף שמצבה של המבקשת אף הוא לא צפוי להשתנות אם לא יינתן הצו: לרוב הערבות מגובה בבטחונות, ובין אם כספי הערבות שמורים בידי הבנק או בידי מוטב הערבות, עד לסיום בירורה של המחלוקת, בכל מקרה הבטחונות לא ישוחררו למבקשת.
10.בשולי הדברים נזכיר: עצם חילוטה של הערבות הבנקאית האוטונומית אין משמעה שהמשיבה צודקת בטענתה שהמבקשת חבה לה את הפיצויים המוסכמים שבהסכם, או כי המבקשת הפרה תניה חוזית כלשהי. חילוט הערבות אינו משנה כלל ועיקר את זכויותיהם המהותיות של הצדדים, אלא משפיע רק על מיקום הכספים המובטחים בערבות, עד שימוצה ההליך המשפטי שבין הצדדים (שיש להניח כי המבקשת תיזום עתה, הן להחזרת כספי הערבות, הן לזכייה בכספים שהמשיבה חבה לה, לשיטתה). ככל שיימצא שהמבקשת לא חבה למשיבה דבר מכוח עסקת היסוד, מובן שהכספים שגובה עתה המשיבה – יוחזרו למבקשת. ברם עד למיצוי בירור המחלוקת שבין הצדדים ינוחו הכספים המובטחים בערבות בכיסה של המשיבה-המוטבת ולא בכיסה של המבקשת, נותנת הערבות – בדיוק כפי ייעודה של הערבות הבנקאית האוטונומית.
11.הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא, וממילא זה גורלה של הבקשה לסעד במעמד צד אחד. משלא נתבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|