ש. א. סביר השקעות בע"מ נ' בטנס ושות חברה קבלנית לבנין בעמ ואח'

מיהות הצדדים ורקע כללי:

ביום 18.12.2007 רכשה התובעת (להלן: "התובעת") נכס של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), (להלן: "עסקת המכר").

הנתבעת הינה חברה קבלנית אשר הקימה (יחד עם אחרים) את הבית המשותף המצוי ברחוב וינשל 6, תל אביב (להלן: "הבית המשותף"). במסגרת עסקת המכר, התובעת רכשה מהנתבעת את הזכויות בחנות ועוד שמונה מחסנים (להלן: "החנות" או "הנכס").

הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), עו"ד במקצועו, ייצג את שני הצדדים במסגרת עסקת המכר.

תביעה דנא הוגשה כנגד הנתבעת והנתבע, על סך 453,500 ₪ ביחד ולחוד. במהלך ההליכים, התובעת והנתבעת הגיעו להסדר דיוני, אשר לא כלל את הנתבע ואשר קיבל תוקף של החלטה ביום 06.09.16, לפיו יינתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, לאחר הגשת הסיכומים. ביום 30.10.16 ניתן פסק דין, על ידי כבוד השופט מיכאל תמיר, אשר חייב את הנתבעת לשלם לתובעת 25,000 ₪ (להלן: "פסק הדין"). התובעת המשיכה לנהל את התביעה כנגד הנתבע, ומבקשת מבית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום סך של 293,750 ₪, בהוצאות ובשכ"ט.

תמצית טענות התובעת:

התובעת טוענת שהנתבע לא פעל כמצופה ממנו, ולפיכך גרם לתובעת נזקים. שכן, נטען כי היה עיכוב של למעלה משנה במועד בו היה ניתן לקבל את אישורי מס השבח ולהשלים את רישום הזכויות בחנות על שם התובעת.

תשלום מס השבח והעיכוב בהשלמת רישום הזכויות בחנות על שם התובעת:

נטען כי ביום 06.02.08 עסקת המכר דווחה לרשויות מס שבח (להלן: "הרשות" או "רשויות המס"), כשבמסגרת השומה העצמית, שנערכה על ידי הנתבע, המוכרת ביקשה לשלם מס שבח בסך של 204,494 ₪. ביום 03.08.08 רשות המיסים הפיקה שומה לפי מיטב השפיטה ודרשה תשלום נוסף על חשבון מס השבח בסך של 61,710 ₪. דע עקא, התובעת טוענת שהנתבע דרש מהמוכרת להשאיר סך של 240,000 ₪ בנאמנות בלבד (לצורך הבטחת תשלום מס השבח). קרי, ביום 03.08.08 לא היו בידי הנתבע מספיק כספים בנאמנות על מנת לשלם את תשלום מס השבח (נותר סך של 35,506 ₪ בלבד, כשדרישת רשות המיסים עמדה על סך של 61,710 ₪).

התובעת מוסיפה וטוענת שהנתבע לא עדכן אותה בדבר השומה לפי מיטב השפיטה שנשלחה על ידי רשות המיסים, ושהוא מעכב את תהליך רישום הזכויות על מנת לנהל הליכי השגה אל מול רשויות המס, לתקופה של מעל לשנה. ודוק, נטען כי רק ביום 28.10.08 השיג הנתבע השגה בשם המוכרת, וניתנה החלטה ביום 26.08.09. עוד הוטעם שכאשר נשאל על סוגיית עדכון התובעת, הנתבע התקשה לזכור האם שיגר הודעה על העיכוב לתובעת (עמ' 68 לפרוטוקול, שורות 18-19).

בפי התובעת טענה נוספת לפיה אין מחלוקת שלנתבע הייתה אפשרות להשלים את רישום הזכויות בנכס בכפוף לתשלום הסכום השנוי במחלוקת אל הרשות, לאחר שהרשות הפיקה שומה לפי מיטב השפיטה. לטענת הנתבע כי אם היה עושה זאת, לא בטוח שניתן היה לקבל אישור מס שבח לצורך השלמת אישום הזכויות בטאבו (עמ' 66 לפרוטוקול, שורות 5-11), משיבה התובעת כי דווקא הנתבע הסביר בחקירה הנגדית כי ניתן היה לשלם את הסכום לרשויות המס, תחת מחאה, ולאחר מכן להגיש השגה (עמ' 61 לפרוטוקול, שורות 10-11, עמ' 69 לפרוטוקול שורות 4-7).