ש.א. מוקד 2000 בע"מ ואח' נ' חברת בטוח שירביט

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסד דינו של בית משפט השלום בת"א (כב' השופטת פליגלמן) אשר ניתן ביום 19.11.09, במסגרתו חויבו המבקשות יחד ולחוד לשלם למשיבה סך של 98,656 ₪ בתוספת שכ"ט והוצאות.

עסקינן בתביעת שיבוב אותה הגישה המשיבה , חברת ביטוח כנגד המבקשות, חברות שמירה, אשר התקשרו בחוזה שמירה עם חברת גידי ויואל עזרי בע"מ (להלן-"המבוטחת"). התביעה קמה עקב אירוע בו נגנב ממתחם שהיה באחריות המבקשות ציוד מכני שבבעלות המבוטחת, כאשר השומר מטעם המבקשות שהיה ממונה על אבטחת המתחם, ואף היה ממוקם מטרים ספורים מהציוד שנגנב, ישן משך כל אותו אירוע. המשיבה שילמה למבוטחת את תגמולי הביטוח עקב אירוע הגניבה בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמה. לאור זאת, הוגשה התביעה בפני בית משפט קמא אשר התקבלה במלואה.

בית משפט קמא בפסק דינו קבע כי הסכמי השמירה בין המבקשות למובטחת היו שרירים וקיימים בעת אירוע הגניבה, על כן, היה על המבקשות לעמוד בהתחייבותן, לרבות חובת השיפוי בגין נזק שיגרם מרשלנות השומר כפי שנקבע בהסכם, כאשר בפסק הדין קמא נקבע כי שומר הישן שנת ישרים עת הוא אמור לשמור, מתרשל על פניו. בנוסף, נקבע כי המבקשות הינן "שומר בשכר" כמשמעותו בחוק השומרים וכי היה עליהן לצפות את אירוע הגניבה, וכן כי התרשלו בכך שלא הבטיחו תנאים נאותים על מנת למנוע אירועים כגון דא. עוד, נפסק כי סעיף 41 לפקודת הנזיקין חל בענייננו, ועל כן קמה החובה על המבקשות הנטל להוכיח כי לא התרשלו, אך הן לא עמדו בנטל זה.

בעקבות פסק הדין, הוגשה בפני בית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע ע"י המבקשות ולאחר שזו נדחתה הוגשה הבקשה דנן.

המבקשות טוענות כי סיכויי הערעור הינם גבוהים ביותר. לטענתן, בפני בית משפט קמא נפלו שגיאות מהותיות המחייבות את ביטולו של פס"ד. עוד מוסיפות המבקשות כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתן. לטענתן, במידה ולא יעוכב תשלום פסק הדין עלול הדבר לגרום לקריסתן של החברות על כל המשתמע בכך. לעומת זאת, למשיבה שהיא חברה אמידה לא ייגרם כל נזק במידה והתשלום יעוכב עד למתן הכרעה בערעור.

דיון

ככלל זכאי הזוכה ליהנות מפרי זכייתו מיד עם מתן פסק הדין, ואין בהגשת ערעור בכדי לעכבו. מי שמבקש לעכב ביצוע של פסק-דין עד להכרעה בערעור, או להשעות את תוקפו בדרך אחרת, חייב להוכיח שמתקיימים שני תנאים. ראשית, עליו להוכיח שיש לו סיכוי טוב לזכות בערעור. שנית, עליו להוכיח שאם לא יעוכב הביצוע ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות, כי מאזן הנזקים שייגרמו לצדדים נוטה לצדו, באופן שיצדיק את העיכוב [ראו:בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב, פ"ד(1) (1996)]. בהתייחס לפסק דין כספי, הכלל הוא כי אין לעכב את ביצוע פסק הדין, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, שכן המצב בדרך כלל הפיך על ידי השבת הסכום [ראו:ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (לא פורסם 30.8.2009)]. תנאים אילו מקיימים יחסי גומלין, ועל כן ככל שמאזן הנוחות יטה בבירור לכיוון דחיית הבקשה על סיכויי הערעור להיות מאוד גבוהים ולהיפך.

בענייננו, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבה. פסק הדין הינו פסק דין כספי, כשהמשיבה הינה גוף איתן פיננסית, ואין כל חשש כי לא תוכל להשיב את הכספים אם תתהפך התוצאה בערעור. המבקשות אף אינן מעלות כל טענה כנגד סיכויים להיפרע מהמשיבה ואף מציינים כי מדובר בגוף "מיומן וחזק". ודוק, המבקשות טוענות כי השארת המצב על כנו, קרי, דחיית בקשת עיכוב הביצוע "עלול" לגרום לקריסתן הכלכלית של החברות. מעבר לטענה סתמית זו, לא הציגו המבקשות אף לא ראיה או אסמכתא אחת אשר תתמוך בנטען, ואין די בכך על מנת להטות את הכף לטובתן בכל הנוגע למאזן הנוחות. בנוסף, יש לזכור, כי לפי ההלכה הפסוקה מצבו הכספי של חייב אינו מהווה דרך כלל צידוק לעיכוב ביצוע פסק דין כספי [ראו: ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם 7.1.2009)]

ודוק, דווקא לאור ההלכה הפסוקה כאמור, על העותר לעיכוב ביצוע בגין מצבו הכלכלי שלו עצמו, להציב תשתית עובדתית מקיפה כולל מסמכים וכד', ואין להסתפק, כאמור, באותה אמירה כללית.

באשר לסיכוי הערעור, קשה לאמוד אותם בשלב מוקדם זה, אך על פניו נראה כי הערעור נסוב בעיקרו כנגד ממצאים עובדתיים אותן קבע בית משפט קמא, ובכגון דא הלכה היא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב אלא במקרים חריגים במיוחד, ואין נראה כי מקרה זה בא בגדרם. מכל מקום סיכויי הערעור אינם ככאלו אשר מטים את הכף אל מול מאזן הנוחות.

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להדחות.

המבקשות ישלמו למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כב אייר תש"ע, 6 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: