ש' נ' מדינת ישראל

1.בפניי בקשה לביטול איסור שימוש שהוטל על רכב מספר XXX למשך 30 יום, בהתאם להחלטה שניתנה על ידי קצין משטרה. בנימוקיו ציין הקצין: "נהיגת רכב בשכרות" וכן "חומרת העבירה"

2.במסגרת הבקשה הכתובה ציין המבקש, כי הוא אדם נכה וזקוק לרכב לצורך טיפולים. במהלך הדיון שהתקיים בפניי הוברר, כי המבקש אינו הבעלים של הרכב אלא בנו ע.ש. שהתייצב לדיון וטען, כי בעת שהגיעו למועדון בשכונת תלפיות נתן לנהג, שהינו חבר קרוב, את מפתחות הרכב כדי שזה יביא את תעודת הזהות של חברתו שנשארה ברכב. ע' הוסיף, כי לא ידע ולא התיר לחברו לנהוג ברכב.

3.על פי העובדות ביום 17.11.17, במהלך משמרת של שוטרי תנועה נצפה יצחק כהן חברו של ע' (להלן: "הנהג"), נוהג ברכבו בשעה 00:55 בהיותו שיכור. על פי הדו"ח נצפה הנהג בורח מחסימה משטרתית ברחוב התעשייה פינת האומן בירושלים. הנהג נעצר בסמוך למקום, ומבדיקת מאפיינים ובדיקת ינשוף שנערכו לו עולה כאמור, כי הוא נוהג בשכרות.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת, כי בנסיבות המקרה פעל הקצין כדין בהטילו פסילה למשך 30 יום, וזאת לאור נסיבות המקרה בהן גם ניסיון בריחה מהשוטרים וכן משום חומרת העבירה המיוחסת לנהג.

5.עיון בתיק החקירה מלמד כי קיימות ראיות לכאורה, בהן בדיקת המאפיינים שנערכה לנהג וכן תוצאות בדיקת הינשוף. ביחס לניסיון הבריחה, הרי שזו נלמדת מדוחות הפעולה שנכתבו, אולם היא אינה מיוחסת לנהג במסגרת הזימון לדין שקיבל. יחד עם זאת, נתון זה מעמיד בספק את גרסתו של ע' כפי שהציגה בבית המשפט. כאמור, הנהג נתפס נוהג ואף ניסה להימלט מהשוטרים במחסום. במסגרת תחקורו בשטח לא שיתף הנהג פעולה עם השוטרים. במצב דברים זה, וכשעל הפרק חבר קרוב, ספק בעיניי אם יציאתו מהמועדון נועדה אך להביא תעודת זהות כפי שהציג זאת ע'. אוסיף, כי העובדה שהנהג יצא ברשותו של ע' עם מפתחות הרכב וידע מהו הקוד של הרכב, ואף נתפס נוסע באזור התעשייה בתלפיות מלמדת, כי הרכב ניתן לו ברשות. עניין זה מקבל משנה חומרה על רקע העובדה, כי ע' אישר בבית המשפט שידע שחברו שתה אלכוהול ובכל זאת נתן בידיו את המפתחות של הרכב.

6.מצב דברים זה יצר סיכון משמעותי לציבור משתמשי הדרך, והאחריות לכך רובצת על כתפי בעל הרכב. במצב דברים זה ע' אינו חוסה תחת אחת החלופות המצויות בסעיף 57 לפקודה.

7.לכאורה די בכך כדי לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, ועל אף האמור לעיל, לבית המשפט סמכות לקצר תקופה זו מטעמים אחרים. בענייננו ולאור התרשמותי ממצבו הרפואי הקשה של האב שהתייצב בפניי, סברתי שאך משום זה בלבד, ראוי לקצר במעט את התקופה.

8.בנסיבות אלו אני מורה כי רכב מספר XXX יושב לבעליו ביום 3.12.17.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ח, 22 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

להעביר תוכן ההחלטה לידי הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: