אלנסאסרה נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה למבקש לאחר שנהג ברכב לו דרוש רישיון מדרגה D3 כאשר הוא מסיע 14 נוסעים (מעל מספר מכסימאלי של 11 נוסעים ברכב).

ב"כ המבקש אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טוען שתי טענות מרכזיות:

הראשונה – לא בוצע שימוע כדין למבקש.

השנייה – המבקש עבר את כל ההכשרות הדרושות לצורך קבלת רישיון D3 ואי קבלת הרישיון נובעת מעיכוב טכני בלבד, מה שמצמצם את רף מסוכנותו למינימום.

ב"כ המדינה טענה כי בוצע שימוע כדין וכי עובדתית לא היה בידי המבקש רישיון מסוג D3 מה שמצדיק באופן מוחלט את ההליך המנהלי שננקט.

חומר הראיות הוגש לעיוני ולהלן החלטתי:

מקריאת חומר הראיות עולה כי למבקש נערך שימוע מלא, דבריו נשמעו ותגובתו אף נרשמה על ידי הקצין הפוסל: "בבקשה תתחשב בי אני עשיתי את הקורס".

הטענה לפי המבקש לא נשמע כלל פשוט אינה נכונה.

ביחס לטענה השנייה, הרי שהוכח כי המבקש עבר קורס שהוא חלק מהתנאים לקבלת רישיון מדרגה D3. אין בידי בית המשפט כל מידע מרשות הרישוי האם אכן היה המבקש זכאי לקבלת רישיון זה.

עובדתית, ביום שהסיע 14 נוסעים ברכבו, לא היה בידי המבקש רישיון מדרגה D3 ולכן העבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה בוצעה, יחד עם עבירה על תקנה 84(ב) בתקנות התעבורה.

על פניו החלטת הקצין הפוסל נכונה, סבירה, ויש לה הצדקה מלאה בפרשה זו.