"ש 8060-05-16 אבו הווא נ' מדינת ישראל

מבוא

מונחת בפניי בקשה לביטול הודעה בדבר איסור שימוש מנהלי ברכב בת 60 יום שהוטלה על רכבו של המבקש (90-276-71) על ידי קצין משטרה, בגין עבירה של הסעת נוסעים בשכר בניגוד לתקנה 84א לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק הראיות מטעם המשיבה החלטתי לדחות את הבקשה.

טיעוני הצדדים

ביום 19.05.16 בשעה 07:30 לערך נתפס המבקש כאשר הוא נוהג ברכבו, בשדרות האוניברסיטה – אהרון קציר, ומסיע בו 2 נוסעות, אם וביתה, שמחקירתן עלה כי המבקש הסיע אותן ממעבר הזיתים לשייח ג'ראח בירושלים תמורת סכום של 40 ₪.

המבקש זומן לשימוע וקצין משטרה הורה לאחר שמיעת טיעוניו על איסור השימוש ברכב לתקופה של 60 ימים וזאת בגין עבירה של "הסעת נוסעים בשכר".

החלטת הקצין להעמיד את תקופת איסור השימוש על תקופה של 60 ימים ולא לתקופה הנהוגה של 30 ימים נבעה, ככל הנראה, מכך שבמהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף 57א(א)(2), או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 57ג – לתקופה של 60 ימים.

עתה, עותר המבקש להורת על ביטול החלטת הקצין בדבר הודעת איסור השימוש. לטענת ב"כ המבקש, חומר הראיות בתיק מבוסס על עדותה של הנוסעת ברכב לפיו היא התכוונה לשלם לנאשם בתום הנסיעה. אולם, לטענת ב"כ המבקש, הנוסעת לא דוברת השפה העברית והמבקש היה נוכח עת נחקרה על ידי השוטר והוא שמע כי היא מסרה לו שהנסיעה הייתה ללא תשלום אולם, אף על פי כן, השוטר רשם דברים אחרים שנאמרו על ידה ואף החתים אותה על כך מבלי שהבינה על מה חתמה.

המבקש טוען כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו ולא הסיע נוסעים תמורת שכר.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיימת עדות שנגבתה מהנוסעת לפיה היא מסרה כי הנסיעה הייתה בתמורה לתשלום סך של 40 ₪ שהיה אמור להיות משולם בתום הנסיעה. עוד הדגישה ב"כ המבקשת כי מדובר בנהג חדש, המחזיק ברישיון נהיגה משנת 2015 וצבר לחובתו 5 הרשעות קודמות.

דיון

סעיף 57ב לפקודה עניינו פניה לבית המשפט לצורך ביטול הודעת איסור השימוש לפיו:

"(א)בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב)בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג)בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב (ההדגשה שלי- נ.מ).