"ש 7112-08-16 חמודה נ' מדינת ישראל

מבוא

1. לפניי בקשה שהוכתרה כ"בקשה להסרת צו החרמה", ובמהותה היא בקשה לביטול החלטה בדבר איסור שמוש מנהלי ברכב, שניתנה ביום 25.8.15 בגין עבירה של נהיגה ללא מלווה, וכך אתייחס אליה.

2. המבקש הוא בעל הרכב, הנהג הוא בנו – עודאי חמודה.

   טיעוני הצדדים

3. בבקשה בכתב וכן בטיעוני המבקש לפניי נטען כי הנהג התייצב לשימוע ונמסר לו על ידי קצין כי הוא נפסל מלהחזיק רשיון למשך חודש ימים, וכי הרכב לא יוחרם, משום שרשום על שם אביו. הסניגור טען כי צירף לבקשה עותק מדוח השימוע. דברי הקצין מהווים הבטחה מנהלית. עוד ציין כי למרות שמחומר החקירה עולה שהשימוע נערך בהעדר הנהג, הרי שהשימוע נערך בנוכחותו.

   החלטת איסור השימוש מעולם לא הגיעה לידי המבקש.

   כשנה לאחר מכן, כאשר בקש האב לחדש את רשיון הרכב, נאמר לו במשרד הרישוי כי "הרכב מוחרם" מיום 25.8.15. לטעמו, מדובר ברישום מוטעה שיש לבטלו.

   עוד ציין כי ביום 12.9.16 יחול חג הקרבן, והמבקש זקוק לרכבו לצורך ההכנות לחג, וכי בתקופה בשלושת החודשים האחרונים לא נעשה שימוש ברכב משום שהיה מקולקל.

4. ב"כ המשיבה בקש לדחות את הבקשה על מנת שחוטא לא יצא נשכר. קיימות ראיות לכאורה ומדובר בעבירה מסוכנת. הנהג הוזמן כדין לשימוע, אך לא התייצב והשימוע נערך בהעדרו. בהמשך נהג בדרך מתחכמת והרכב לא הופקד עד לאחר הדיון הראשון בבקשה.