זקר נ' מדינת ישראל

בפני בקשות לביטול החלטת קצין משטרה בדבר פסילת רשיון ואיסור שימוש רכב. ההחלטות ניתנה ביום 20.7, לאחר שלמבקש נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו קיים ליקוי משמעותי בחומר הראיות. עוד טען המבקש להיעדר מסוכנות ולמצב אישי מיוחד המצריך אותו לרכב לצרכי ניידות.

באשר לרשיון הנהיגה, קובע הדין כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, המשך נהיגתו של המבקש מסכנת את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב בעברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. מהחומר עולה לכאורה כי בדיקת הנשיפה בוצעה 20 דקות לאחר עצירת הרכב, ועל פי רישומי השוטרים היה המבקש בהשגחה במהלך זמן זה כך שלא ביצע פעולה שיש בה כדי להצדיק דחיית הבדיקה. המבקש אף אישר שתיית אלכוהול בטרם נהיגה בכמות התואמת לכאורה את תוצאות הבדיקה.

לגבי המסוכנות, אין צורך לשוב וציין את המסוכנות מעבירה זו, הגם שמדובר במקרה זה בכמות נמוכה יחסית למקרים אחרים, השפעת האלכוהול על המבקש הייתה לכאורה קלה אם בכלל והוא עבר בהצלחה את מבחני המאפיינים.

מנגד, בעברו של המבקש עבירה דומה משנת 2009, אשר הביאה לתאונת דרכים. הגם שמדובר בזמן משמעותי אשר חלף מאז אותו אירוע, אינני סבור כי יש בכך כדי להצביע על איון המסוכנות. המדובר בהתנהגות שאין לקבלה כלל וחזרה של אדם עליה, מעידה ע מסוכנות גבוהה.

באשר לרכב, הרי עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

מובן כי כאשר המבקש עצמו הוא מבצע העבירה סייגים אלה אינם מתקיימים. עם זאת, מעבר לתנאים הנ"ל, לביטול החלטת הקצין, אשר כאמור אינם מתקיימים במקרה זה, מוסיף וקובע סעיף קטן ג':

בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.