בא"ש 4714-06-16 סיידה נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב מ.ר.2092651 אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

הרכב הנ"ל הושבת למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות בכמות של 405 מק"ג בליטר אוויר נשוף שבוצעה על פי הנטען בדו"ח 50250776668 על יד אביעד סיידה (בנו של המבקש) .

המבקש אינה מעלה טענות בעניין הוכחות, בכל אופן אציין כי בתיק ראיות לכאורה שנהג הרכב היה שיכור. על פי הדו"ח הנהג נכשל בבדיקת הנשפון, בתיק פלטי בדיקת ינשוף כאשר הבדיקה מס' 8352 שבוצעה ללא הפרעה מעידה על כמות אלכוהול מעל הכמות המותרת, צוין כי החלפה פיה בכל נשיפה, סומן כי הנהג לא אכל, לא שתה ולא הקיא במשך 15 דקות לפני הבדיקה ולא עישן 5 דקות לפני הבדיקה. קיים דו"ח מאפיניים שמעיד על כך שהנהג התנדנד במבחן העמידה, במבחן הליכה על הקו לא הצמיד העקב לאגודל .

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

לעניין זה נקבע בפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י:

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור, דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפוי סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

המבקש טוען כי בטרם מסירת הרכב לנהג ביקש לנהוג בזהירות ובהתאם לחוק .