אדרי נ' מדינת ישראל

בפניי בקשות לביטול פסילה מנהלית (בפ"מ 3540-03-18) ובקשה לביטול איסור שימוש ברכב (בא"ש 3535-03-18), אשר הגיש במאוחד אבי אדרי (להלן: "המבקש").

כעולה מהבקשה ומההזמנה לדין הרלבנטית שמספרה 11210206626 (להלן: "הדו"ח"), בתאריך 9.3.18, בסמוך לשעה 23:38, נהג המבקש ברכב מ"ר XXX (להלן: "הרכב"), נעצר לבדיקת שכרות ולאחר שהכשיל לכאורה את בדיקת הינשוף, נרשם לו דו"ח ההזמנה לדין האמור, הוא נפסל מנהלית ל-30 ימים ואף הרכב הושבת למשך 30 ימים.

המבקש טוען בבקשתו כי הינו בעל עבר נקי וכי לא הכשיל את ביצוע אלא כשל בביצועה נוכח מחלת האסטמה ממנה סובל (צירף אישור רפואי), ולפיכך ביקש מהשוטרים לקחת אותו לביצוע בדיקת דם.

כן טוען המבקש כי נסיבותיו האישיות לרבות הפגיעה בפרנסתו ובאורח חייו מצדיקים השבת רישיונו כמו גם ביטול ההחלטה בדבר איסור השימוש ברכב.

בדיון שנערך בפניי הוסיף וטען ב"כ המבקש כי לא קיימת תשתית ראייתית המבססת את החלטות הקצין המשמע תוך שחזר על האמור בבקשה. כן טען ב"כ המבקש כי לפי נוהל מת"ן לטיפול בעבירות שכרות שמספרו 02.232.03 (להלן: "הנוהל"), קיים לשוטר שיקול דעת באם לערוך לנהג גם בדיקת דם לפי בקשתו ולטענתו סירובם של השוטרים לבצע למבקש בדיקת דם מנע ממנו להוכיח את צדקתו באשר לטענה שנהג בשכרות. עוד הוסיף וטען ב"כ המבקש באשר לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש.

כן טען ב"כ המבקש כי לפי הנוהל קיימת חובה לגבות הודעה תחת אזהרה מחשוד המסרב להיבדק וזאת על מנת שיסביר את סירובו.

לאחר שב"כ המשיבה ציין כי המדובר ברכב השייך לחברת אסף ליסינג הבהיר ב"כ המבקש כי המדובר ברכב ליסינג פרטי המוחכר למבקש ובהמשך אף הציג את הסכם החכירה (נ/2).

ב"כ המשיבה טען כי די בעובדה שהמבקש אינו הבעלים של הרכב על מנת למחוק את הבקשה באשר לרכב. כמו כן הוסיף ב"כ המשיבה כי קיימות ראיות בתיק לעניין אשמתו של המשיב וכי מספר הניסיונות הרב שניתן לו לנשוף והתוצאות שעלו מהן מלמדות על הכשלה בפועל של הבדיקה.

בנוסף, הפנה ב"כ המשיבה לעברו התעבורתי של המבקש וציין כי המבקש נוהג משנת 93 ולחובתו מספר עבירות תעבורה המלמדות על מסוכנותו.

בסיום דבריו ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הבקשה, על שני חלקיה בשל העובדה שלטענתו החלטת הקצין מאוזנת ונכונה ולא הוצג כל טעם המצדיק סטייה ממנה.

לאחר טיעוני צדדים עיינתי בחומר החקירה באולם ולאחר שציינתי כי בחומר החקירה אין זכר לטענתו של המבקש כי ציין בפני השוטרים שהינו חולה אסטמה וביקש בדיקת דם ואף הערתי כי מצוין בחומר החקירה שאחד מהשוטרים צילם חלק מהאירוע כמו גם אחיו של המבקש, מצאו הצדדים להוסיף לטיעוניה כדלהלן:

המבקש עצמו טען כי אכן צולם ומסר מספר פעמים לשוטרים כי יש לו אסטמה קשה וביקש לקחתו לבדיקת דם.

לאחר הפסקה בדיון, הציג כאמור ב"כ מבקש את הסכם המכר של הרכב וכן סרטון שצולם על ידי אחיו של המבקש ולאחר מכן אף העביר אותו בדיסק לבית המשפט (ר' הודעה מיום 15.3.18).

בתגובה טען ב"כ המשיבה כי הוא חושב שהדברים שנאמרו בסרטון לא נאמרו בשימוע ושהסרטון מלמד על ה"משחק" ששיחק המבקש עת עשה הצגה כאילו הוא נושף במכשיר.

לאחר מכן הוסיף וטען ב"כ המבקש כי הסרטון מלמד שהמבקש אכן טען בפני השוטרים שהינו חולה אסטמה ומשכך קיים פגם מהותי ברישום הדברים שמלמד על פגם מהותי בשיקול הדעת של הקצין הפסול וקיים ספק גדול האם אכן רשם את מלוא טענותיו של המבקש והתייחס אליהם כפי הראוי.