פ' ואח' נ' ליאון

לפני בקשה של דיירים מוגנים להתיר להם להתקין כיסא גלגלים מתנייד (להלן: "מעלון") לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר").

רקע עובדתי

טענות המבקשים

אין מחלוקת, כי המבקשים הם דיירים מוגנים על פי חוזה שכירות מיום 14.6.1984 (להלן: "חוזה השכירות") ומחזיקים בדירה בת שלושה חדרים בקומה השלישית בבניין ברחוב XXX שבבעלות הנתבע (להלן: "המושכר").

המבקשים מציינים כי הם בני 85 ו- 70 שנה, ולכן מתקשים לעלות ולרדת במדרגות על מנת להגיע לדירתם שבמושכר. עוד הם מציינים, כי המבקשת 2 סובלת ממחלות מסוימות, אשר מחמירות כאשר היא נדרשת לעלות או לרדת במדרגות. על כן, פנו המבקשים אל המשיב, שהוא בעל הבית (כהגדרתו בחוק הגנת הדייר), וביקשו את הסכמתו להתקנת מעלון על גרם המדרגות באופן שיוביל כל אחד מהם בישיבה מהכניסה לבניין אל המושכר. לטענת המבקשים, הם התחייבו כי רכישתו, הרכבתו ואחזקתו יהיה על חשבונם בלבד, כמו גם פירוקו במידת הצורך.

המבקשים טוענים, כי הנתבע סירב לבקשתם, ולטענתם, סירוב זה נעשה שלא בתום לב, ועל מנת להקשות את חייהם, ולחייבם לפנות את המושכר ללא קבלת פיצוי.

המבקשים מבקשים להסתמך על הוראות סעיף 37(א)(5) לחוק הגנת הדייר ולפרשו כך שיכלול מתן הרשאה להתקנת מעלון.

טענות המשיב

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה, מאחר שסעיף 37(5) לחוק הגנת הדייר מתייחס לביצוע תיקונים או שינויים במושכר. על פי הסכם השכירות, המושכר הוא הדירה בלבד, ואילו בקשתם של המבקשים היא לעשות שינויים בחדר המדרגות, שאינו חלק מן המושכר.

לטענת המשיב, הזכות לקבל החלטות לגבי הבניין שבבעלותו נתונה לו באופן בלעדי, ושלילתה ממנו היא פגיעה בזכויות הקניין הבסיסיות שלו, ומנוגדת להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף טוען המשיב כי הענקת הרשאה לשוכר אחד להתקין בחדר המדרגות התקן לשימושו הפרטי והבלעדי - פוגעת בזכויות השוכרים האחרים, ועלולה לעורר התנגדויות ולחשוף אותו כבעל הבית לתביעות מצדם.

המשיב מציין כי הסכים שהתובעים יבנו מעלית חיצונית ולחילופין כי ירכשו מכשיר ייעודי חלופי שיסייע בידם לעלות במדרגות – דבר המלמד כי אין ולא הייתה לו כוונה להקשות את חיי התובעים.

דיון והכרעה

השאלות הטענות הכרעה בהליך שלפניי הן: