ש 1992-01-16 שחאדה נ' כיאט ואח'

עיינתי בבקשת התובעת להגשת חוו"ד שמאי, ובתגובה המתנגדת לה. אזכיר כי מדובר בהליך לפי סע' 88 של חוק הגנת הדייר בו טוען בעל הבית כי שווי דמי המפתח שהוצעו הנם גבוהים ולא ראליים, ואלו התובעת תומכת בראליות הסכום.

1. אמת כי ניתנה לב"כ התובעת אפשרות להגיש חוו"ד מטעמה, וב"כ התובעת הצהירה בישיבה כי היא מוותרת על אפשרות זו. כדי להשתחרר מהצהרה זו נדרשת רשות ביה"ד.

2. אמת גם כי חווה"ד השמאי שמבוקש להגיש כעת ניתנה חודשים עובר לישיבה. יש טעם כנראה בדברי הנתבעים, כי ההצהרה לפיה לא תוגש חווה"ד באה לאור העובדה כי חווה"ד מטעם התובעת עצמה, זו שמבוקש להגיש כעת, נקבה בסכום דמי מפתח מלאים של 320,000 ₪ (חלק דיירת יוצאת ובעל בית גם יחד), בעוד שהמבקשת טוענת לדמי מפתח בשעור 500,000 ₪.

3. ויחד עם זאת: בסופו של יום טרם נתן מומחה ביהמ"ש את חוות דעתו (שאחרת ברור שלא הייתי נעתר לבקשה). ועוד בהחלטת המינוי הובהר כי יכולים הנתבעים לשלוח לו את חוות הדעת מטעמם, וכי לו חפצה התובעת בהגשת חוו"ד מטעמה יכולה היתה גם היא לשלוח למומחה חווה"ד מטעמה.

4. בין השיקולים המשחקים על הכף, בשים לב לשלב הדיוני, גובר השיקול שכל צד יוכל להניח בפני המומחה מטעם ביהמ"ש, שמונה בהסכמה, את התזה שבמומחיות מטעמו, בדבר שווי דמי המפתח הראליים.

5. אני נעתר אפוא לבקשה, ומורה אפוא כי התובעת תוכל להגיש את חוות דעתה, ומאפשר לה לשלוח חווה"ד למומחה שמונה כדי שאף חוו"ד זו תעמוד לנגד עיניו בטרם יתן חוות דעתו. יחד עם זאת יובהר כי במידה והשלב בו הוגשה הבקשה יגרום לסרבול או תקלה כלשהי, תחוב התובעת בהוצאות.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ו, 06 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.