"ש 15544-11-16 בכרי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 27.11, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בלא רשיון.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, מעבידו של הנהג. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו לא ידע כי העובד אינו מחזיק ברשיון נהיגה וכי תפקידו הרגיל הינו חשמלאי ולא נהג. המבקש טען כי הוא זקוק לרכב לצרכי עסקו השבתתו גורמת לו לנזק גדול ואינה מוצדקת שכן לא לקח כל חלק בעבירה עצמה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

סייגים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן, בו נמסר הרכב לנהג בהסכמת המבקש ובו לא נעשתה מצדו פעולה כלשהי, אפילו לא בדיקה פשוטה לוודא כי הנהג מחזיק ברשיון כנדרש. מחקירת הנהג עולה כי המבקש ידע על נטילת הרכב והעובד אמור היה להסיע את חבריו, והוא "אף פעם לא שאל אותי" אם הוא מחזיק ברשיון.

המבקש עצמו נחקר ואישר כי מסר את הרכב בהסכמה לעובד, אשר אף נהג ברכב בעבר ואףאישר כי לא ווידא שהעובד מחזיק ברשיון מעבר לשאלה כללית.

החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו: "רכב הוא כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או בשכרות וכדומה... השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נמסר הרכב, נוהגים ברכבם" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, הצעות חוק תשס"ד 63).

אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין הפגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו, וראו לעניין זה רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל.

מעבר לתנאים הפורמליים שבחוק, קיימת אפשרות להתערבות בהחלטת הקצין לפי שיקול דעתי, כאשר שני ההיבטים העיקריים לצורך כך יהיו חומרת העבירה והזיקה שבין הבעלים לנהג. במקרה דנן כשאני מביא בחשבון מצד אחד את חומרת העבירה והתרשלות המבקש בבדיקת הרשיון ומצד שני את הזיקה בין העובד למעביד, סבורני כי ניתן להסתפק בתקופת פסילה מקוצרת במעט לעומת זו שנקבעה בידי הקצין, כך שאני מעמיד את תקופת איסור השימוש על 23 ימים בלבד.