"ש 12139-12-16 עכאשי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג מזדה מ"ר 83-451-56 (להלן: "הרכב") שהוגשה על פי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

המבקש מר עכאשי השאם הינו הבעלים של הרכב.

הודעת איסור שימוש ברכב ניתנה ביום 11.12.16 בשעה 09:00 בהחלטת קצין משטרה, זאת לאחר שבנו הקטין של המבקש בן ה- 16 שאינו מורשה כלל לנהיגה נהג ברכב.

המבקש הודה במיוחס לו. המבקש טען כי אפשר לבנו הקטין לנהוג ברכב מאחר שבמהלך הנהיגה הגב "נתפס" לו ועל כן ביקש מבנו "לעזור לו להמשיך בנסיעה". לטענת המבקש היה מדובר בקטע נסיעה קצר של "2 דקות מהמקום בו נתפס".

ב"כ המבקש הצביעה על נסיבותיו האישיות של המבקש, כך ציינה כי המבקש נזקק לרכב מאחר שעובד בשיפוצים ואין באפשרותו להגיע למקום עבודתו ללא הרכב. כמו כן ציינה כי המבקש הוא המפרנס היחיד במשפחה וכי סמוכים על שולחנו אשתו ושלושת ילדיהם, כך שהמשך השבתת רכבו של המבקש תפגע קשות במקור הפרנסה ובעסקו של המבקש. לפיכך מבקשת ב"כ המבקש להסתפק בתקופת השבתה של הרכב עד כה (15 ימים), ולבטל את השבת ולהשיב את הרכב למבקש.

כבר כעת אומר כי אני דוחה את הבקשה.

סעיף 57ב לפקודת התעבורה קובעת כי בית משפט יבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם נוכח כי

התקיים אחד מאלה:

"(1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג)בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

במקרה שבפנינו אין ספק שהחלופות המנויות בסעיף 57ב (ב) (ג) לחוק לא מתקיימות. שכן הרכב לא נילקח מבעליו ללא הסכמתו וללא ידיעתו. כך גם החלופה השנייה אינה מתקיימת בעניינו שכן המבקש הודה כי ביקש מבנו שיחליף אותו וימשיך בנהיגה הואיל ולטענתו הוא עצמו לא יכל עוד להמשיך בנהיגה מאחר שגבו לפתע "נתפס".

במקרה שבפנינו מדובר בעבירה חמורה ביותר שיש בה לסכן את כלל ציבור משתמשי הדרך ואף את המבקש עצמו ובנו. אין ספק כי יש בעבירה המיוחסות למבקש להצדיק את איסור שימוש ברכב שהוטל על הרכב של המבקש בעת שאפשר לבנו הקטין שאינו מורשה לנהיגה לנהוג ברכב.

בית משפט העליון וכלל בתי המשפט בארץ עמדו אין ספור פעמים על הסכנה הטמונה בנהיגה ללא רישיון נהיגה. האמור מקבל משנה תוקף וחריפות יתרה, כשעסקינן באב אשר אמון על שלומו ובטחנו של בנו עת מבקש הוא מבנו הקטין הבלתי מורשה לנהיגה לנהוג ברכב.