"ש 12132-12-16 אלטורי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה למבקש לאחר שלכאורה נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה שבידיו אינו מתאים לסוג הרכב בו נהג.

ב"כ המבקש טען כי למבקש רישיון נהיגה מדרגה C1 ובנסיבות האירוע לכל היותר היה צריך לייחס למבקש עבירה בניגוד לתקנה 84(ב) בתקנות שאינה בתוספת השביעית של פקודת התעבורה (ככל שלא מדובר בהסעה בשכר).

לשיטת ההגנה המדובר בהסעה של 14 נוסעים ברכב שעה שרישיון הנהיגה שאוחז המבקש מאפשר הסעת 11 נוסעים בלבד ולכן הסעיף בו בחרה המדינה אינו מתאים לסיטואציה העובדתית.

ב"כ המדינה טענה כי בידי המדינה ראיות לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) שכן יסודות העבירה בוצעו (לכאורה) על ידי המבקש ולכן יש בסיס משפטי להודעת איסור השימוש שניתנה.

עוד טענה התביעה כי טענת המבקש בפני השוטר לפיה "לא ידע" כי אסור לו להסיע עם רישיון הנהיגה שלו מעל 11 אנשים, אינה עולה בקנה אחד עם הדוח הקודם שקיבל רק ביום 4.5.16 שם טען טענה זהה בפני השוטרים.

דיון והכרעה – 

בית המשפט אינו בוחר את סעיפי האישום אותם בוחרת המדינה לייחס לנאשם נתון.

תפקידו של בית המשפט לברר האם מערך הראיות שמציגה המדינה מקים ולו לכאורה יכולת של התביעה לבסס הרשעה בכתב אישום נתון (אם וכאשר כל הראיות המוצגות יקבלו משקל מלא עת ינוהל התיק העיקרי).

בחינה של נסיבות התיק הספציפי שבפני מראה כי למבקש רישיון נהיגה מדרגה C1 המתאימה בהתאם לחוק להסעת 11 נוסעים ברכב בו נהג.

ככל שברכב בו נהג היו אכן 15 נוסעים (ושמות הנוסעים כולל ת.ז פורטו ע"י השוטר) הרי שרישיון הנהיגה אותו אחז המבקש כדין עת נהג ברכב, אינו מתאים לסוג הרכב בו נהג מבחינת כמות הנוסעים שבו. בסיטואציה המתוארת בוצעו שתי עבירות לכאורה על ידי המבקש – הן עבירה על סעיף 10(א) בפקודת התעבורת וגם עבירה על תקנה 84(ב) בתקנות התעבורה.

לצורך ההמחשה - כשם שנהג הנוהג ברכב לאחר ששתה כמות גדולה מאד של אלכוהול מבצע גם עבירה של נהיגה במצב שכרות וגם עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול כך לא יעלה על הדעת לבוא בטענה לתביעה מדוע מייחסת היא עבירה של נהיגה בשכרות לאותו אדם תחת האשמתו "רק" בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

במצב בו נסיבות מקרה מתאימות ליסודות שתי עבירות נפרדות, רשאית התביעה לבחוק אילו מבין העבירות שלכאורה בוצעו לייחס לנאשם.