מעיין מנשה נ' מדינת ישראל

מבוא

מונחת בפניי בקשה לביטול הודעה בדבר איסור שימוש מנהלי ברכב בת 30 יום שהוטלה על רכבו של המבקש (74-027-58) על ידי קצין משטרה, בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק הראיות מטעם המשיבה החלטתי להורות על קיצור תקופת איסור השימוש.

טיעוני הצדדים

ביום 14.03.18 בשעה 09:33 או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב הנ"ל כאשר הודע לו על הפסילה ואף הפקיד את רישיונו.

המבקש שהנו בעל הרכב זומן לשימוע וטען כי הוא זקוק לרכב לצורך הסעת ילדיו ועל מנת שאשתו תגיע לעבודה. קצין המשטרה הורה לאחר שמיעת טיעוניו של המבקש לאסור את השימוש ברכב לתקופה של 30 ימים.

עתה, עותר המבקש להורת על ביטול החלטת הקצין. לטענתו, פסק הדין מושא הפסילה ניתן בהעדרו ללא שזומן לדיון וכי הוא הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. לטענתו, הזימון שנשלח אליו בתיק מושא הפסילה חזר מהסיבה "לא ידוע במען". ולכן לטענתו, הסיכוי לקבל את בקשתו לביטול פסק הדין הם גבוהים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אכן המבקש נשפט בהעדרו אולם על פי אישור שנמצא בתיק המאשימה הוא ידע על הפסילה, זאת כאשר שוטר עצר אותו בבדיקה שגרתית ולאחר בדיקת מסוף מצא כי הוא נוהג בפסילה, הודיע על דבר הפסילה ואף נטל ממנו את רישיון הנהיגה.

דיון

סעיף 57ב לפקודה עניינו פניה לבית המשפט לצורך ביטול הודעת איסור השימוש לפיו:

"(א)בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב)בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג)בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב (ההדגשה שלי- נ.מ).

השאלה הדרושה הכרעה האם מתקיימות נסיבות המצדיקות לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש ברכב.

לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות המצדיקות ביטול תקופת איסור השימוש. אציין כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות המצוי בתיק המאשימה שהוגש לעיוני, הגעתי למסקנה שקיימות ראיות לכאורה שדי בהן בשלב זה כדי לקבוע שהמבקש נהג בזמן פסילה ביודעין. אכן המבקש נשפט בהעדרו והוטלה עליו פסילה בהעדר אולם השוטר אשר הודיע לו הפסילה, נטל ממנו את רישיון הנהיגה ומאותו רגע נהיגתו היתה אסורה.

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב.