רת"ק 7394-01-17 טרבולוס נ' מחלקת החניה והאכיפה של עיריית תל אביב

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 18.12.16 בת"ק 7757-11-15 ולפיו נדחתה תביעתו של המבקש.

2.המבקש הגיש בחודש נובמבר 2015 תביעה על סך "5,000 ₪ + הוצאות משפט" נגד המשיבה (להלן: "העירייה").

נימוקי התביעה נכתבו כדלקמן:

"אני ישבתי מול הפקידה מול המחשב. נוכה השולחן שילמתי את מה שנדרש. אך זה לא הספיק להם. אני שטועה מקבל דוחות אך לעירייה היא מיוחסת סליחה וזהו. דרך אגב זאת לא הפעם הראשונה צריכים ללמד אותם לא להתייחס בזלזול לאנשים".

(סעיף 3 ו לכתב התביעה)

לכתב התביעה צורף מסמך ,ממנו עולה , כי הוטל עיקול על סך 441 ₪ על חשבון הבנק של התובע- המבקש.

3.העירייה הגישה כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף.

 נטען כי כתב התביעה כה לקוני וחסר עובדות מהותיות, באופן שבו כלל לא ניתן לבדוק במה מדובר ומדוע קיימת עילת תביעה נגד העירייה. הועלו טענות נוספות ,לרבות טענה להעדר סמכות עניינית.

בדיון שהתקיים ביום 18.12.16 העידו התובע-המבקש וכן נציגת העירייה. המבקש העיד כי היה במחלקת האכיפה ביפו ושם שילם את כל חובותיו בגין דוחות החניה. לאחר מכן הגיע העיקול על חשבונו.

המבקש העיד כי כשקיבל את הודעת העיקול התקשר לעירייה וכלשונו:

"הרמתי להם טלפון. אמרו לי שזו טעות. העיקול על דוחות שלא שילמתי אפילו שאחרי שניקיתי את השולחן" (עמ' 1 שורות 25-24). המבקש לא הציג אישור על כך ששילם עבור כל הדוחות שהונפקו לו כאשר היה בעירייה והוא לא זכר מתי היה בעירייה.

נציגת העירייה העידה, כי המבקש הגיע לעירייה לצורך תשלום , כל פעם כשהיה נפתח נגדו תיק הוצל"פ .הוא לא הגיע לעירייה על מנת לסגור את כלל חובותיו בגין דוחות חניה. בשנת 2011 הוא שילם עבור 24 דוחות ומדובר היה בתיק שנוהל בבימ"ש. הוצגה הכרעת דין מבימ"ש לעניינים מקומיים מיום 5.2.14 על מנת להראות שבפברואר 2014 נוהל תיק בעניינו. נטען כי העיקול בוטל לאחר שהבנק העביר את סכום העיקול.