רת"ק 6471-09-14 דניאל הסיס נ' חנניה יפרח

רקע ועיקרי טענות המבקש

1. מונחת לפניי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו מיום 5.8.14 של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט מ' חאג' יחיא) שניתן במסגרת ת"ק 22363-01-14.

2. מושא התיק שהתנהל בבית משפט קמא הוא תביעה שהגיש המבקש נגד המשיב שעניינה תיקון לקוי – כך לפי הטענה – שבוצע על ידי המשיב בדוד שמש בביתו של המבקש. המשיב מצידו הגיש תביעה שכנגד במסגרתה תבע פיצוי בגין עלות פעולות תיקון שביצע. בתמצית אומר, כי המבקש הזמין את המשיב לטפל בתקלה בדוד השמש שבביתו בעקבות מחסור במים חמים. לפי הטענה, המשיב ביצע ניקיון של הדוד וקיבל בתמורה 600 ₪. אלא שהבעיה לא נפתרה, גם לא לאחר ביקור נוסף של המשיב. במצב דברים זה טען המבקש בכתב התביעה שהגיש לבית משפט קמא, כי הוא נאלץ להזמין בעל מקצוע אחר שהצליח לאתר את התקלה ולפתור אותה באמצעות החלפת קולטי השמש. המבקש תבע את החזרת התמורה ששילם למשיב, הוצאות משפט, עוגמת נפש, ואבדן יום עבודה. המשיב טען מנגד, כי נתן למבקש שירות טוב ומקצועי, הגיע ארבע פעמים לתיקון התקלה (לאחר שנעשה בתחילה, בטעות, תיקון בדוד של השכן ולא של המבקש), וכי בסופו של יום גם הוא העלה אפשרות שמדובר בתקלה בקולטי השמש ואולם המבקש סירב להחליפם. במסגרת התביעה שכנגד שהגיש תבע המשיב החזר בגין פעולות תיקון שביצע.

3. במסגרת הדיון שהתקיים בבית משפט קמא העידו המבקש והמשיב. לאחר ששמע את הצדדים קבע בית משפט קמא בפסק דינו, כי יש מקום לקבל הן את תביעת המבקש והן את התביעה שכנגד שהגיש המשיב, באופן חלקי בלבד. בסופו של יום ולאחר קיזוז שערך בית משפט קמא בחיובי הצדדים נקבע כי על המבקש לשלם למשיב סך של 175 ₪.

4. במסגרת הבקשה שלפניי טוען המבקש, כי טעה בית משפט קמא בפסק דינו והוא שב בעיקרו של דבר על הטענות שהועלו על ידו בערכאה דלמטה.

   דיון והכרעה

5. לאחר עיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי צורך לבקש את תשובת המשיב (ראו תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

6. כידוע, הליך של תביעות קטנות נועד לאפשר לצרכן בפרט ולכל אזרח בכלל, להביא לפני בית המשפט עניין בעל ערך כספי מועט, בהליך פשוט ושווה לכל נפש, ללא צורך בהזדקקות לייצוג על-ידי עורכי דין, וללא צורך בהתמצאות בכללי הפרוצדורה ובדקדוקי הדין הנוהגים בהליכים משפטיים המתנהלים ב"מסלול הרגיל". כל זאת, במטרה להבטיח הליך לא יקר, יעיל, מהיר וצודק, שיאפשר לבעלי הדין להביא את עניינם לבית המשפט, ויאפשר לבית המשפט להכריע בעניין העומד בפניו במהירות וביעילות. השקפת המחוקק היא, שהליך של תביעה קטנה צריך להתחיל ולהסתיים בבית המשפט לתביעות קטנות. זה הטעם לכך, שביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות לא קבע המחוקק "זכות ערעור" כפי שהדבר קיים בהליכים אזרחיים "רגילים". ביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות קבע המחוקק, כי הגשת ערעור תהיה מותנית בקבלת רשות של ערכאת הערעור. מתי תינתן רשות לערער? הלכה פסוקה היא, כי הרשות לערער תינתן רק במקרים בהם נפלה בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות "טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה" (ראו החלטתו של כב' השופט י' ענבר מיום 3.4.2008 במסגרת בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע נ' קורח, סעיפים 9-10 וההפניות שם). ניסיון החיים מלמד, כי רק ביחס לאחוז קטן של פסקי הדין הניתנים בבית משפט לתביעות קטנות מוגשות בקשות רשות לערער, ורק חלק קטן מבקשות אלו, מתקבל.

7. מן הכלל אל הפרט. לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקש באתי לכלל מסקנה שמקרה זה אינו נמנה על המקרים הנדירים בהם יש לתת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות. אבהיר את הדברים.