רת"ק 64686-09-14 שרשבסקי ואח' נ' עיריית ירושלים

: | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
64686-09-14
8.1.2015
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
מבקשים:
1. שירה שרשבסקי
2. אליהו שרשבסקי

עו"ד אליהו שרשבסקי
המשיבה:
עיריית ירושלים
עו"ד ב' קאופמן
החלטה
 

 

 

  1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה-שפירא) מיום 31.8.14, בגדרו נדחתה תביעת המבקשים כלפי המשיבה והם חויבו בהוצאותיה.

     

  2. לבית משפט קמא הוגשה תביעתם של המבקשים לתשלום סכום של 30,000 ₪ כפיצוי בגין פגיעה בשמם הטוב והוצאת לשון הרע, וזאת בשל הטלת עיקול על חשבון הבנק שלהם. המבקשים טענו כי הטלת העיקול גרמה להם "ביזוי והשפלה ופגיעה בשמם הטוב".

     

    כמתואר בכתב התביעה המבקש מס' 2 הוא עורך דין והמבקשת מס' 1 קלינאית תקשורת ידועה מאוד. ביום 26.2.13 הטילה המשיבה עיקול על חשבונם המשותף של המבקשים וזאת בשל אי תשלום דו"חות חניה בין השנים 2004-2011. סכום העיקול עמד על סך של 7,432.50 ₪. ביום 28.5.13 פנה המבקש מס' 2 אל המשיבה וטען טענות שונות בקשר לתוקפו של העיקול תוך שהבהיר כי אם העיקול ימומש לגבי דו"חות שהוטל לגביהם שלא כדין, תגיש המבקשת מס' 1 תביעה ייצוגית. בתשובה למכתב הציעה המשיבה לפעול להפחתת הסכומים וכן הודיעה כי לאור הטענות "הוחלט לעת עתה, לעכב את מימוש העיקול ... עד להחלטה סופית...".

     

    בחלוף כשנה, ביום 22.6.14 הטילה המשיבה עיקול נוסף על חשבונם של המבקשים – הפעם בסכום שונה – גבוה יותר, 9,640 ₪. עם הטלת העיקול קיבלו המבקשים הודעה על כך מפקיד הבנק ולאחר בירור שערך הוברר למבקש מס' 1 כי מדובר בעיקול הנובע מאותם דו"חות חניה בתוספת דו"ח אחד חדש.

     

  3. המבקשים, שהיו נכונים לראות בעיקול הראשון כעיקול "לגיטימי (ברמה כזו או אחרת) לכל הפחות לשיטת הנתבעת", כפי שהגדירו זאת בכתב התביעה, סבורים כי העיקול השני הוטל שלא כדין, גרם להם לנזק, עוגמת נפש רבה, ביזוי, השפלה ואי נעימות עצומה מול הבנק. עוד נטען כי המשיבה הטילה את העיקול הנוסף מבלי שבדקה קודם לכן אלו הליכים נעשו והאם קיים עיקול קודם. עוד נטען כי הטלת העיקול היא בגדר פרסום לשון הרע והתרשלות.

     

  4. המשיבה טענה כי אין יסוד לתביעה. בין היתר נטענו טענות בקשר לסמכות בית המשפט לתביעות קטנות לדון בה, היעדר סמכות בית המשפט למתן סעד הצהרתי, היעדר ניקיון כפיים הנובע מכך שהמבקשים נמנעים משך שנים מתשלום חובם למשיבה ואף לא נקטו כל צעד לתשלום החוב או חלק ממנו לאחר הטלת העיקול הראשון, הלגיטימי גם לדעתם של המבקשים. הגדרתה של המשיבה את התביעה, כפי שהופיעה בכתב ההגנה היא בבחינת "טובל ושרץ בידו". לפיכך, ובשל טענות נוספות, ביקשה המשיבה לסלק את התובענה על הסף ולחלופין לגופה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>