רת"ק 63102-06-16 שרון ואח' נ' בר און

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון מיום 22.05.16 (כב' השופטת י. בלכר).

2.רקע והכרעת בית משפט קמא –

כאמור בפסק הדין, המשיבה (היא התובעת בבימ"ש קמא) הגישה תביעה כנגד המבקשים (הם הנתבעים) להשבת עמלה ששלמה למבקשים בעבור איתור כספים בגופיים פיננסיים וזאת לאחר שהתברר לה כי קופות הגמל שאותרו כביכול ע"י המבקשים היו ידועות לה וההתקשרות אינה חלה עליהן, וכן עתרה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב פדיון קופת גמל פעילה.

הצדדים התקשרו בהסכם לפיו המבקשת 2 תפנה לגורמים פיננסיים שונים לאיתור כספים להם זכאית המשיבה לפי פוליסת ביטוח ו/או קופ"ג ו/או קרנות שונות. עפ"י ההסכם, בתמורה לשירותי האיתור תשלם המשיבה דמי פתיחת תיק וכן עמלה על בסיס הצלחה בלבד, היינו רק במקרה והחברה (המבקשת 2) תצליח לאתר כספים להם זכאית המשיבה, תשלם המשיבה עמלה בסך של 20% בצירוף מע"מ מסך הכספים שהחברה תאתר. המשיבה חתמה על טפסים לפיהם ביקשה "לא לגעת בביטוחים פעילים" וציינה את קופת הגמל והקרנות הידועות לה שהחברה איננה נדרשת לאתרן.

לטענת המשיבה, המבקשים פעלו בניגוד להוראותיה ופעלו לפדיון הקופות הפעילות בטרם הגיע עת הפדיון והיא נאלצה לשלם מס בשיעור של 35% ובסך כולל של 34,442 ש"ח. לפיכך המשיבה הגישה תביעתה ודרשה את העמלה ששילמה בסך של 10,945 ₪ ואת הפסדי המס ובפרט כאשר התברר לה כי קופות הגמל שאותרו היו ידועות לה וההתקשרות אינה חלה עליהן. לצורך התאמת התביעה לתביעת קטנות, המשיבה העמידה את תביעתה ע"ס 33,800 ₪.

מנגד טענו המבקשים כי הם פעלו עפ"י הסכם ההתקשרות וכי נשלחו למשיבה טפסי פדיון לחתימה ואף הוסבר לה זאת בפגישת הבהרה, והמשיבה חתמה על הטפסים והבינה את משמעות הדבר. עוד טענו כי נושא המיסוי מצוין בטופס הפדיון עליו חתמה המשיבה וכי היא יכולה להחזיר את הכספים לקופה ולקבל את המס חזרה. בנוסף טענו כי אין כל יריבות בין המבקש 1 למשיבה שכן לא נכרת ביניהם הסכם.

בפסק הדין נקבע כי קופות התגמולים "קו-בריאות" ו"פסגות-גדיש" לא היו חלק מהסכם ההתקשרות בהיותן ידועות למבקשים ולא נדרשו בגינן כל שירותי איתור וכי פדיון הכספים נעשה בניגוד להוראותיה המפורשות של המשיבה שלא לפדות קופות פעילות, תוך הטעייתה לחתום על טופס הפדיון. עוד נקבע כי המבקשים אינם זכאים לעמלה כלשהי ועליהם לפצות את המשיבה על הנזק שנגרם לה בגין ניכוי המס בשיעור של 35%. כן נדחתה טענת המבקשים בדבר העדר יריבות ביניהם.

המבקשים חויבו בתשלום בסך של 33,800 ₪ וכן חויבו בהחזר האגרה בסך 338 ₪ ובהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.

3.תמצית טענות הצדדים –

לטענת המבקשים, שגה בית משפט קמא עת נעתר לתביעת המשיבה. לטענתם, בתמצית, הם איתרו שתי פוליסות של המשיבה, שאלו את המשיבה האם היא מבקשת לממש את הפוליסות, ואף קיימו עימה מספר פגישות כאשר המשיבה חתמה על מסמכי הפדיון וידעה אילו קופות עומדות להיפדות וכן ידעה שיחול עליה תשלום מס; המשיבה קיבלה את שירותיה של המבקשת 2; טופס הפדיון הינו טופס מפורש ביותר וברור המדגיש את נושא פדיון הקופות; אם המשיבה הבינה מתוך טופס 106 שיש לה קופת קו-בריאות, קל וחומר שתבין מטופס הבקשה לפדיון שהסכימה לממש ולפדות את הקופות; המשיבה הודתה שידעה שהיא תשלם מס; אין המדובר בשינוי חזית אסורה; המשיבה לא תבעה ביחס לקופת גמל פסגות-גדיש; המשיבה יכולה להשיב את הכספים לקופות ולקבל חזרה את המס שנוכה ואין המדובר בטענה שיש להוכיחה אלא במושכלות ראשונים שבדין; נגרם למבקשים עיוות דין חמור.