רת"ק 60056-11-16 מנלה נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בדימונה בת"ק 58309-06-16 מיום 09.11.16 מפי כב' השופט רון סולקין.

רקע וטענות הצדדים:

1. המבקש הגיש יחד עם שלושה אחרים תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בדימונה בה עתר לקבלת פיצוי מהמשיבה – חברת אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "המשיבה או לעיתים: "אגד"). כנאמר בכתב התביעה, המבקש ושלושה מחבריו – ארבעתם תושבי העיר ערד, עלו ביום 03.05.16 בשעת בוקר על אוטובוס בקו 554 שיצא מערד לירושלים. לאחר כשעת נסיעה - באזור העיר קריית גת, לא ניתן היה להמשיך בנסיעה באוטובוס, בשל תקר בגלגל.

2. העותר ויתר התובעים טענו, כי במשך כ-3/4 שעה פנו מספר רב של פעמים למוקד פניות הציבור של אגד ולמרות שהובטח להם שיישלח אוטובוס חלופי, לא נעשה כן. לבסוף, רק בחלוף כשעה נאמר להם ע"י הנציג במוקד של אגד, כי לא יישלח אוטובוס חלופי והוצע להם ללכת ברגל לתחנה המרכזית בקריית גת, משם היה אמור לצאת אוטובוס לכיוון ירושלים.

המבקש הבהיר לנציג אגד, כי הוא יכול להמתין דקות ספורות בלבד, שכן הוא וחבריו מצויים גם כך באיחור משמעותי, ובסופו של דבר הודיע לנציג אגד, כי המבקש וחבריו ייאלצו לשכור הסעה פרטית, כאשר הם יתבעו מאגד את החזר ההוצאות.

3.מכאן עתר המבקש יחד עם התובעים האחרים להחזר הוצאות המונית בה נסעו לירושלים בסך 300 ₪; החזר הוצאות משפט בסך 1000 ₪; החזר אגרת בית משפט וכן פיצוי בגין אבדן זמן ואי נוחות ושיבוש מטרת הנסיעה בסך 2,000 ₪ לכל אחד מן התובעים, ובסך הכל העמידו את תביעתם על סך של 9,394 ₪.

לטענת המבקש אגד לא פעלה באופן ראוי שכן על פי תקנה 399 לתקנות התעבורה, על בעל הרישיון להפעלת תחבורה ציבורית להפעיל את השירות באופן תקין, סדיר ורצוף. יתרה מכך, קיים נוהל ברור המחייב את אגד – נוהל אוטובוסים תקולים, אשר על פיו על אגד לפעול באופן שיגיע אוטובוס חלופי תוך 15 דקות ממועד היוודע התקלה, ובמקרים מסוימים דובר על פרק זמן שלכל היותר יעמוד על 30 דקות. הודגש שבמקרה דנא כאשר התקלה אירעה בסמוך לתחנה מרכזית בה מצויים אוטובוסים רבים של אגד, הרי ברור שהיה על אגד להעמיד אוטובוס חלופי ריק תוך זמן קצר, ולא לפעול באופן בו היא פעלה.

4.המשיבה טענה מנגד, כי התקלה בנסיעה ארעה עקב תקר בגלגל, וכי המדובר באירוע המהווה כוח עליון, כאשר המבקש והתובעים האחרים לא פנו לאגד בתלונה מעולם. עוד נטען, כי המדובר באירוע נדיר שאינו בשליטת אגד ולכן לא מגיע בגינו כל פיצוי, וכי הטענות בדבר עגמת הנפש והנזקים הינם חסרי בסיס. בכל מקרה סכום הפיצוי אינו יכול לעלות על סכום הנסיעה במונית המסתכם ב- 300 ₪.

בבית המשפט קמא חזרו הצדדים על טענותיהם ובשלב מסוים בית המשפט אף הציע להם לסיים את המחלוקות בדרך של פשרה, ולפנים משורת הדין הוצע, כי אגד תשלם לכל התובעים סך של 500 ₪. בית המשפט ציין בפניהם, כי לכל צד יש סיכון וסיכוי בתביעה, כי ההצעה אינה מחייבת ובית המשפט לא גיבש דעתו סופית בעניין (ראה החלטת בית המשפט מיום 15.11.16).

בסופו של דבר ולאחר שההצעה לא התקבלה על ידי הצדדים, פנה בית המשפט למתן פסק דין.

פסק דינו של בית המשפט קמא

5.בית המשפט קבע, כי העובדות העיקריות אינן במחלוקת – התקלה הייתה בשל תקר בגלגל האוטובוס; התובעים שכרו מונית מיוחדת אשר תובילם לירושלים; המקום בו עמד האוטובוס היה בתחומי העיר קריית גת; טרם הגשת התביעה פנו התובעים בתלונה למוקד השירות אצל הנתבעת, כאשר בחודש יוני נשלחה להם תשובת ביניים שתלונתם הועברה לבירור; וכי ביום 19.08.16 השיבה להם אגד, כי היא מציעה להחזיר את התשלום למונית במלואה. עוד הובהר, כי המבקש ושאר התובעים פנו לבית המשפט עוד בשלהי חודש יוני 2016, ובטרם קבלת התשובה הסופית ובה הצעת אגד להחזיר להם את עלות הנסיעה במונית.

בית המשפט ציין בפסק דינו, שאין בידיו לקבוע כי לאגד יש אחריות לנזקים הנטענים ביחס לעגמת הנפש לתובעים. שכן המדובר בתקלה בלתי צפויה, ולא הוכחה כל רשלנות בפעולתה של אגד שהובילה לתקלה. באשר לאופן הטיפול בתקלה, הרי על אף האמור בנוהל מצא בית המשפט, כי אין בידו לקבוע ששיקול הדעת אותו הפעילה אגד היה לקוי, או כי הפתרון שהציעה היה בלתי סביר.

הוטעם, כי אין לומר שזמן המתנה של שעה או מעט מעבר לכך עד לעליה על אוטובוס אחר, הינו בלתי סביר ולכן אין כל פגם בשיקול הדעת שהופעל במקרה זה על ידי אגד.

6.בית המשפט אף לא מצא ממש בטענת התובעים בדבר עגמת הנפש שנגרמה להם תוך שציין, כי אין דרך למנוע מכל נוסע בתחבורה ציבורית עיכוב בלתי צפוי בנסיעה, וכי אם חשוב היה להם להגיע בזמן, ראוי היה שיכלכלו את צעדיהם ויקדימו לנסוע. עוד נאמר, כי אגד אינה יכולה להיות אחראית לעיכוב שנגרם כתוצאה מהתקלה, כל עוד זה אינו בלתי סביר. בית המשפט אף הדגיש כי סכום התביעה היה מופרז ולא מבוסס.

נוכח האמור לא מצא בית המשפט לחייב את אגד בתשלום פיצוי כלשהו לטובת המבקש ויתר התובעים, תוך שציין שהפיצוי שהוצע ע"י אגד היה לפנים משורת הדין.

על כן דחה בית המשפט את התביעה וחייב את המבקש והתובעים האחרים, לשלם כל אחד לאגד הוצאות משפט בסך 150 ₪ (סך כולל של 600 ₪).

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.