רת"ק 58441-09-26 יעקב ואח' נ' תורג'מן

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (ת"ק 46681-11-24, כב' הרשם הבכיר מ' תלחמי מיום 1.9.26), במסגרתו נדחתה תביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיב.

הצדדים שכנים המתגוררים בקריית טבעון. בתביעה שהגישו המבקשים טענו כי המשיב כרת ביום 18.10.24 עץ שהיה מצוי בחצר ביתם ותבעו פיצוי בסך 37,700 ₪ בגין כריתת עץ מסוג "סיזיגיום" וגרימת נזקים, בין היתר, למזרקה ולגדר בחצרם.

בית משפט קמא דחה את התביעה וקבע כי המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם לכך שהמשיב הוא שכרת את העץ. נקבע כי מדובר בגרסת התובע (המבקש מס' 1) מול גרסת הנתבע (המשיב), וכי אימו של המשיב שהוזמנה להעיד הכחישה כי ראתה את בנה כורת את העץ כך שלמעשה לא תמכה בגרסת המבקש לפיה זו התוודתה בפניו כי בנה אכן כרת את העץ. בית המשפט קבע כי אין לייחס משקל למכתב הגנן מיום 11.6.2026 הואיל והמבקש לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו ולא זימן את הגנן למתן עדות.בנוסף, נקבע כי לא סביר שלא יישמע רעש של מסור במהלך פעולה שהייתה אמורה להימשך זמן ממושך, ולא נסתרה ההנחה שאדם אחר ביצע את המעשה. לפיכך, נפסק כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח את תביעתם והיא נדחתה תוך חיובם בהוצאות בסך של 1,000 ₪

טענות המבקשים-לטענת המבקשים שגה בית משפט קמא בקביעתו שהם לא עמדו בנטל ההוכחה של 51% במאזן ההסתברויות, שכן היו בפניו מספיק ראיות שהצביעו על המשיב כמי שביצע את הכריתה. המבקשים הפנו להתנהלות המשיב אשר הגיש כתב הגנה באיחור ובהמשך אף ניתן נגדו פס"ד בהעדר התייצבות לדיון נוסף שנקבע. לגופם של דברים טענו המבקשים כי יש להעדיף את גרסתם שכן טענות ההגנה שהעלה המשיב קרסו: טענתו כי הכניסה לחצרם אפשרית רק דרך השער לאור החומה בין הבתים, נסתרה שכן מצילום עולה שמדובר בחומה שגובהה 1 מ' בלבד. המשיב לא הכחיש באופן החלטי כי הוא זה שכרת את העץ, אלא רק טען שהיה בשירות מילואים פעיל, בעוד שבמועד הכריתה- 18/10/24, לא היה במילואים.טענתו המאוחרת של המשיב שהעץ נמצא בשטחו מהווה שינוי חזית אסור והמהווה לטענת המבקשים הודאה בכך שהוא זה שכרת את העץ. המבקשים הדגישו כי בית משפט קמא לא קבע למי מהצדדים הוא מאמין ולטענתם התנהלות המשיב מצביעה על חוסר מהימנות בגינה היה על בית משפט קמא להכריע לטובתם. המבקשים הוסיפו כי טעה בית משפט קמא בכך שלא ייחס כל משקל למכתב הגנן שהציגו וכי במאזן ההסתברויות גוברת גרסתם לפיה המשיב הוא שכרת את העץ, על פני האפשרות שמאן דהוא אחר כרת אותו.