רת"ק 58214-06-17 פרץ נ' אופטיקה הלפרין בע"מ

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון (כב' השופטת אורית חדד), שניתן ביום 13.6.17, בו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה לתשלום פיצוי בגין ביטול עסקה לרכישת משקפי ראיה, ובגין הוצאות שנגרמו עקב ביטול העסקה. בפסק הדין חויב המבקש בהוצאות המשיבה בשיעור של 750 ₪.

מעיון בפסק הדין, האסמכתאות וגרסאות הצדדים, עולה כי ברקע הדברים ניצבת מחלוקת בין המבקש לבין המשיבה בנוגע לעסקת רכישת משקפי ראייה מסוג מולטיפוקל מידי המשיבה, עבורם שילם המבקש סך של 3,799.70 ₪ (חשבונית מס – מקור, נספח 1 לכתב התביעה).

אין חולק כי בתאריך 5.6.16 הזמין המבקש את המשקפיים ומשהגיעו הביע מיד חוסר שביעות רצון מהמוצר, בטענה כי המשקפיים כבדות ואינן נוחות להרכבה. לגרסת המבקש, עוד באותו היום, החזיר את המשקפיים למשיבה וביקש להחליפם למסגרת קלה יותר ולשם כך נדרש לשלם תוספת של 450 ₪. עוד טען המבקש, כי בחלוף חודש קיבל את המשקפיים החדשים, אך כתוצאה מהרכבתם חש בכאבי ראש, כאבי עיניים וסחרחורות. לדבריו, מאז נותרו אלה כאבן שאין לה הופכין. לטענתו, נוכח המציאות שנוצרה נאלץ בעל כורחו לרכוש זוג משקפיים נוסף, עליהם שילם 2,732 ₪, בהם הוא משתמש בסופו של דבר.

המשיבה תיארה אחרת את מהלך העניינים. לדבריה, עם קבלת המשקפיים הלין המבקש כי המשקפיים גדולות מידיי, תוך דרישה לבטל את העסקה לאלתר. אז הציעו נציגי המשיבה, לפנים משורת הדין, להחליף את המסגרת ללא עלות נוספת וכך נעשה. אולם, המבקש לא התרצה וטען שוב כי המשקפיים כבדים ואלה הוחלפו בשנית בזוג נוסף, בגינן נדרש המבקש להשלים סך של 450 ₪. לטענת המשיבה, המבקש טען בפניה כי אינו רואה היטב. מאחר וטענה זו נטענה לראשונה, ומאחר ומדובר במשקפי מולטיפוקל, המצריכות תקופת הסתגלות, הבהירה המשיבה, כי ככל שהמבקש לא יסתגל כראוי, היא תפעל בהתאם לתקנון. לטענת המשיבה, כשבועיים לאחר מכן, המבקש הגיע שוב לסניף המשיבה והפעם ביקש לרכוש זוג חדש של משקפיים. התנהגות, שנתפסה כתמוהה בעיני המשיבה, משום שלא מכבר רכש זוג משקפיים חדש מהמשיבה.

בית משפט קמא בפסק דינו התרשם כי גרסת המשיבה, כפי שנמסרה על ידי מנהל הסניף שלה, הייתה מהימנה ועקבית. לא התקיים כל שינוי בנתוני הבדיקות של המבקש, אשר יכולים להצדיק אי אלו התאמות לעדשות המשקפיים שרכש המבקש מאת המשיבה, ושנמצאו על ידו כלקויים. עוד התרשם בית המשפט, כי המשיבה עשתה כל שלאל ידה על מנת לבוא לקראת המבקש ולנסות לרצותו, תוך מתן שירות ראוי, מעבר למתחייב. סיפור הדברים על ידי המבקש, לעומת זאת, נמצא על ידי בית המשפט כבלתי מדויק ומגמתי.

בית המשפט דחה את טענות המבקש בדבר טענות לאי התאמה של הממכר על פי חוק המכר, לפיהן המשקפיים שקיבל היו פגומים ולא ראויים לשימוש, ומשכך יש להשיבם ולבטל את העסקה. בית המשפט קבע כי לא הוכח כי יש ליקוי כלשהו בממכר, לא בפניו ולא בפני המשיבה. מה גם, שאף אם נמצא ליקוי שכזה הרי שהמבקש היה צריך לאפשר למשיבה הזדמנות נאותה לתיקון אי ההתאמה. סיכומו של דבר, נקבע בפסק דינו של בית משפט קמא כי המבקש לא הוכיח עילה חוקית לביטול העסקה, ולמעשה, גרר את המשיבה להליך מיותר ועל כן חויב בהוצאותיה. בשולי הדברים התייחס בית המשפט קמא גם לעובדה שהמבקש מרבה להגיש תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות, אם כי לא חרג מהמכסה המותרת על פי דין.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא בכך שביסס את מסקנותיו בפסק הדין על ידע קודם בדבר כמות התביעות שהמבקש הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בשנים האחרונות, ולמעשה, התייחס אליו כאל תובע סדרתי וקנטרן. עוד טען המבקש כי על פי תקנות הגנת הצרכן קיימת אפשרות שלקוח יקבל את כספו בחזרה אם השיב את המוצר בתוך 14 יום ממועד הרכישה. זאת, אף מבלי שנדרש ממנו להוכיח טענה כלשהי. לשיטתו, שגה בית משפט קמא שלא הורה למשיבה לזכותו, לפחות על עלות המסגרת של המשקפיים. עוד טען כי המשקפיים החדשות שרכש הפסיקו את כאבי הראש שפקדו אותו. לפיכך, ראוי היה לכל הפחות לבצע קיזוז בין עלויות שני זוגות המשקפיים שקנה.

דיון

לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסק דינו של בית משפט קמא, הבקשה נדחית, ללא צורך בקבלת תגובת הצד השני. רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה. המקרה שלפנינו אינו המקרה המתאים לכך. פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק היטב, כאשר השיקול העיקרי שעמד למבחן היה האם המבקש הצביע מצדו על עילה חוקית כלשהי המאפשרת את ביטול העסקה. לא מצאתי כל טעות גלויה בפסק הדין.

בית משפט קמא ביסס את מסקנותיו, בין היתר, גם על שיקולי מהימנות, באופן בו הרושם שהתקבל מהמבקש לא היה חיובי. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, שהיה בידה יתרון מובהק בכל הנוגע להערכת מהימנותם של עדים שנשמעו בפניה, אלא במקרים חריגים בלבד.

מעבר לכך, טענת המבקש לפיה עילה של ביטול עסקה עומדת לו מכוח תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 אף היא אינה מדויקת. המבקש מסתמך בהקשר זה על תקנה 2, לפיה צרכן רשאי לבטל הסכם לרכישת טובין, ובלבד שיחזירו ללא פגם וללא שנעשה בו שימוש. לפיכך, לשיטתו, לא היה עליו להוכיח כל פגם בממכר, ושגה בית המשפט בהקשר זה. אולם, לטעמי, המבקש הוא השוגה, ולא בית המשפט. שכן, עסקינן במשקפי ראייה, אשר מעבר לבחירת המסגרת המסוימת, הותאמו באופן אישי למבקש בהתאם לבדיקות ראייה. לפיכך, על ממכר זה חל החריג האמור בתקנה 6(א)(2) לתקנות הגנת הצרכן, באשר אלו "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות", ולפיכך אין זכות לבטל העסקה אלא אם נפל פגם מוכח בממכר.

לא ניתן לסיים מבלי להתייחס לטענת המבקש לפיה בית משפט קמא בדק את כמות התביעות שהוגשו על ידו בשנים האחרונות ולמד מהם על מניעיו של המבקש. אכן, למבקש זכות מוקנית להגיש עד חמש תביעות קטנות בשנה. מדובר בהליך פשוט, יחסית, ומהיר על מנת להקל על האזרח. יתרה מכך, יש מקום לעודד הגשת תביעות צרכנים מוצדקות, על מנת לסייע בשיפור השירות הניתן לצרכנים. רשאי גם כל צרכן לעמוד על זכויותיו, ולנהוג בהתאם לאינטרסים שלו, בעת התנהלותו מול מוכר, ובלבד שהוא עושה כן בהתאם לדין, בדרך המקובלת ובתום לב. לצד זאת, קיימים מקרים שבית המשפט מתרשם, הן מכמות התביעות והן מתוכן הדברים כי משאב זה מנוצל לרעה. במקרה דנן, בית המשפט קיבל את דברי נציג המשיבה לפיהן המבקש התרברב בעניין זה בעת ההתנהלות ביניהם. בית המשפט רשאי לקחת נתונים מסוג זה בחשבון במסגרת הערכת מהימנותו של צד להליך, ובהערכת המניעים לפעולותיו השונות. לפיכך, אף בכך לא שגה בית המשפט.

סיכומו של דבר, פסק הדין ניתן על פי הערכת מהימנות הצדדים ועל פי השיקולים הרלוונטיים במקרה זה לביטול עסקה. לא נמצא כי נפלה בפסק הדין טעות משפטית או עובדתית. לפיכך, הבקשה לרשות ערעור נדחית, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

העירבון יושב למבקש.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ח, 30 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.