רת"ק 56450-06-16 צוקר נ' אברהם

שניתן לבקשתו והוא לא הצביע על פגם שנפל מלפני בית משפט קמא המצדיק את ביטול פסק הדין. עוד נטען, כי לגופו של עניין אין לבית המשפט לתביעות קטנות הסמכות העניינית לדון בתביעת המבקש הן בשל הסעדים הנתבעים בה והן בשל קיומה של תניית בוררות. המשיב הבהיר, כי בפועל לא נגרם למבקש כל נזק ממחיקת תביעתו והמבקש יוכל לנהלה בפני הפורום המוסמך ואולם על בית משפט להורות על דחיית בקשת רשות הערעור ולחייב את המבקש בהוצאות.

12.בדיון שהתקיים ביום 25/09/16 חזרו הצדדים על טיעוניהם ומבקש הוסיף וטען, כי הסכמתו למחיקת התביעה לא היתה שלמה ולמעשה בית משפט קמא לא הציב בפניו ברירה אלא להסכים למחיקת תביעתו. באשר לטענה זו טען המשיב, כי טענת המבקש נשללת למקרא הפרוטוקול ופסק דינו של בית משפט קמא.

באשר לטענות המשיב לחיוב המבקש בתשלום הוצאות טען המבקש, כי מלכתחילה לא היה מקום לחייבו בתשלום הוצאות במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא ואף לא ראוי לעשות כן בערכאה זו.

דיון

13.לאחר שבחנתי את כתבי בי-דין שהונחו בפני בית משפט קמא ואת טענות שני הצדדים החלטתי לתת למבקש רשות ערעור ולדון בערעור על פי סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עם זאת וכפי שיפורט להלן סבורני, כי דין הערעור להידחות.

14.אקדים ואציין, כי למקרא הפרוטוקול ופסק דינו של בית משפט קמא לא ניתן להיווכח, כי נפל פגם בהתנהלות בית משפט קמא עת הציע למבקש לחזור בו מן הערעור. המבקש לא טען בגין כך בזמן אמת ולראשונה נמלך בו בדעתו לאחר שהתקבל לידיו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק 37488-03-16, בעקבותיו סבר, כי לבית משפט לתביעות קטנות הסמכות העניינית לדון בתביעתו. למעשה הטענה, כי בית משפט קמא לא הציב ברירה למבקש אלא להסכים למחיקת התביעה הועלתה על ידי המבקש בדיון שהתקיים ביום 25/09/16 והיא לא מצאה ביטויה לא בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש ואף לא בנימוקי הערעור שהגיש המבקש.

כאשר בעל דין מסכים למחיקת תביעתו או מסכים להסכם פשרה, שנועד לסיים סכסוך בין צדדים, לא בנקל תתקבל הטענה, כי נפל פגם בהסכמתו. נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש לחזור בו מהסכמתו כאשר נקודת המוצא היא, כי בעל הדין שקל היטב את שיקוליו בטרם נתן את הסכמתו למחיקת התביעה ועל כן יש לבחון בזהירות יתרה טענה לפגם בהסכמה.

בנסיבות העניין, לא טען המבקש, כי הופעל כנגדו לחץ או איום בלתי לגיטימי מצד בית המשפט או הצד שכנגד ולא העלה נימוקים כבדי משקל אשר יאפשרו למבקש לחזור בו מהסכמתו למחוק את התביעה. יתר על כן, לא ניתן גם להתעלם מן המועד המאוחר בו העלה המבקש את טענותיו לענין נסיבות הסכמתו למחוק את התביעה, ושיהוי זה פועל אף הוא לחובתו של המבקש.

15.לגוף העניין, אכן צדק בית משפט קמא בסוברו, כי בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לדון בתביעת המבקש לנוכח הסעדים המבוקשים בה והכוללים בעיקרם עתירה למתן צו מניעה וצו עשה.

16.סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן "חוק בתי המשפט"), קובע ש"כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת ... צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחד, ככל שיראה בנסיבות שלפניו". אולם, בעניינו חל סעיף 60 לחוק בתי המשפט שהוא, לעניין סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות, דין מיוחד, אשר קובע כי: