רת"ק 55999-09-16

1.החלטה מאוחדת בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה ולמתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערערים מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אפתח בעירבון.

2.שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3.אשר לשאלת יכולתם הכלכלית של המבקשים. בתמיכה לבקשתם צרפו המבקשים אסופת תלושי שכר של המבקש לחודשים 6-8/2016 מהם עולה כי שכרו החודשי הממוצע הינו 3,957 ₪. עוד צורף חוזה עבודתה של המבקשת מחודש אפריל 2015 וכלשון סעיף 7 לחוזה, "משכורתו החודשית של העובד תהיה בסך 2500 ₪... למשכורת בסיס זו תתוספנה עמלות לפי שיטת החישוב והתשלום הקבועה על ידי החברה"; כיום המבקשת אינה עובדת (מצויה בחופשת לידה מיום 19.10.2016). מקבל אני שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות.

4.לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לערעור ובטענות המבקשים. בית המשפט קמא קבע בסעיפים 36-35 לפסק דינו כי: "..אין המדובר בפגם או מום נסתר, שכן התובעים הבחינו בקיומה של רטיבות בדירת הנתבעת ואף הביאו בעל מקצוע מטעמם לבדיקתה. מכאן שמדובר בליקוי שהיה גלוי לתובעים. לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת לא הסתירה מהתובעים מידע בנוגע לקיומה של רטיבות בדירתה, ועל כן אין מקום לחייב אותה בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובעים בעקבות הרטיבות". אלה ממצאים עובדתיים, שאין בהם כדי להקל עם המבקשים. ואף אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בכך כלאחר יד. לפיכך, אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שפסק הדין נשוא הערעור נכון ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערערים בערבון.

5.מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 2,500 ₪.

6.ובאשר לאגרה – אעמידה על הסך של 247 ₪ (מחצית).

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: