רת"ק 54675-05-15 חנאן נ' רשות הגבייה והאכיפה ואח'

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר א' יחזקאל) מיום 4.5.2015, במסגרתו נדחתה תביעתה של המבקשת כנגד המשיבות.

ההליך בבית המשפט קמא

תביעתה של המבקשת הייתה תובענה נזיקית שנסובה סביב עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה על ידי המשיבה 1. העיקול הוטל בשנת 2014 בעקבות דו"ח חניה שהוטל על המבקשת בשלהי שנת 2001 (בכתב התביעה התייחסה המבקשת למספר דו"חות, אך בהמשך הובהר על ידי המשיבה בכתב ההגנה כי העיקול נועד רק לשם אכיפת הדו"ח משנת 2001). המבקשת טענה שעיקול זה הוטל שלא כדין וגרם לה לנזקים שונים: סכום העיקול ש"נמשך" מחשבונה שלא כדין; עמלות בגין החזר שיק שנגרם כתוצאה מהעיקול; וכן "הוצאות משפטיות ואחרות" – המצטברים כולם יחדיו לסך 1,500 ₪, הוא סכום התביעה.

תביעתה של המבקשת נשענה על טענה מרכזית אחת, שלפיה דו"ח החניה האמור והדרישות לתשלומו מעולם לא הומצאו לה. נוכח זאת הקנס התיישן. לכן המשיבות לא היו רשאיות להטיל עיקול על חשבונה והן חייבות בפיצוייה בגין הנזקים השונים שנגרמו לה עקב הטלת העיקול.

המשיבות טענו בכתב ההגנה מטעמן שכל מעשיהן היו כדין. הן טענו שבנוסף לדו"ח שהודבק על רכבה של המבקשת, נשלחו אליה מספר דרישות תשלום בטרם התיישן הקנס. רק לאחר שהמבקשת מיאנה להסדיר את תשלום הקנס, נקטו המשיבות בהליך של עיקול חשבון הבנק של המבקשת. עוד צוין שהוטלו עיקולים מספר פעמים במהלך השנים 2014-2006, אך לא "נתפסו" כספים עד לעיקול האחרון שהוטל – הוא מושא התובענה. המשיבות צירפו לכתב ההגנה תיעוד ממערכות המחשוב שלהן המעיד, לטעמן, על המצאה כדין של דרישות התשלום השונות. לעניין ההתיישנות הן טענו שמאז חקיקתו של החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס׳ 51), התש״ם-2000, ס"ח 1725 נחשבות עבירות תעבורה לעבירות מסוג "עוון". לפיכך דרישות התשלום ששלחו מפעם לפעם, נשלחו בטרם התיישנות הקנס, ו"איפסו" את תקופת ההתיישנות.

לאחר הדיון הראשון שהתקיים בבית המשפט קמא, ביקש בית המשפט לקיים דיון נוסף, בו נדונו עניינים הנוגעים להמצאת דרישות התשלום. בסופו של דיון זה התבקשו המשיבות להבהיר האם התיעוד שצירפו כאמור מלמד גם על משלוח דרישות תשלום בשנת 2002 בדואר רשום עם אישור מסירה. בהתאם לכך הגישו המשיבות תעודת עובד ציבור, החתומה על ידי רכזת בקרה והדרכה במרכז פניות נהגים ארצי במשיבה 2, המאשרת כי התיעוד שצורף לכתב ההגנה (נספח ג') אכן מלמד על משלוח דרישות התשלום כפי האמור.