רת"ק 54311-01-15 חגאג נ' שלף דביר

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא (כב' השופטת עמיתה א' טלמור) מיום 4.1.15, בו נדחתה תביעתו הכספית של המבקש נגד המשיבה, בגין נזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שארעה בין רכבם של הצדדים ביום 22.1.14.

2.בפסק דין מנומק, ועל יסוד הראיות שהובאו בפניו, פסק בימ"ש קמא כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על המבקש. נקבע כי "התובע (המבקש כאן – ו.פ) .... מבלי להבחין בעוד מועד ברכב הנתבעת הנהוג על ידה והמגיע בנסיעה מכיוון כפ"ס לכיוון ת"א ור"ג (מצפון לדרום) כשהוא נוסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה המיועדים לנסיעה ישר לכיוון ת"א ור"ג, מבלי שבלם רכבו בעוד מועד ובנהיגה חסרת זהירות זו, תוך שאצה לו הדרך ו"חותך" הוא את נתיב נסיעת רכב הנתבעת, ופוגע ברכב הנתבעת וגורם לתאונה ותוצאותיה".

3.בבקשה שלפני טוען המבקש, כי גרסתו לתאונה כפי שהוצגה בבימ"ש קמא וכפי שפרט בבקשה היא הגרסה הנכונה וההגיונית, ושגה בימ"ש קמא משקיבל את גרסת המשיבה לתאונה דווקא.

4.עיינתי בטענות המבקש בבקשה על נספחיה, אך אין בידי לקבלה.

כידוע, מטרת הקמתו של בית משפט לתביעות קטנות הינה לאפשר דיון יעיל קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין (ר' רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.03.09)).

כן נפסק, כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות אלא במקרים חריגים ו"במשורה", כאשר מדובר ב"עוול או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (רע"א 6006/14 מ.ל.ב.ס טכנולוגיות בע"מ נ' רחל שחור (08.12.14), רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (2005), רע"א 1735/13 ישי רז נ' חברת דואר ישראל בע"מ (08.05.13).

לא מצאתי כי אלו הן הנסיבות במקרה שלפני.

בימ"ש קמא שמע את עדויות הצדדים, ומצא כי עדותה של המשיבה לפניו מהימנה ללא כל סייג (עמ' 4 שורה 5 בפסה"ד) וכלשון פסה"ד: "עדותה היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לה כל פרטי התרחשות ארוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתה".

ביחס לעדותו של המבקש נקבע: "עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי מנסה הוא להתחמק מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה".

על יסוד ממצאים אלו הגיעה בית משפט קמא למסקנה כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלות על המבקש, ולפיכך נדחתה התביעה. לא מצאתי כי ביהמ"ש קמא, בקביעתו זו, סטה מהדין או מהעובדות שנגלו בפניו, או כי מדובר בשאלה משפטית חשובה. על כן אין מקום להתערב בפסק הדין.