רת"ק 51467-06-14 תל אביב נ' ו'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 9.6.14 (כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס) לפיו התקבלה תביעת המשיב בעילת רשלנות כנגד המבקשת אשר חויבה בתשלום של 25,200 ₪.

המשיב, המחזיק בתו נכה, קיבל עשרות דו"חות חניה בגין חניה במקום אסור מטעם פקחי החניה של המבקשת. משבוטלו 14 מהם, הגיש הוא תביעתו נגד המבקשת לקבלת פיצויים בגין התרשלותה בכתיבת הדו"חות שבוטלו.

בפסק הדין נקבע כי "לאור מכלול הראיות, מסקנתי היא כי הנתבעת התרשלה ברישום דו"חות חניה נשוא התביעה כנגד התובע. פועל יוצא מן האמור הוא, כי מגיעים לתובע פיצויים."

המבקשת טוענת כאן כי מעצם זיכויו של המשיב מעבירות החניה לא ניתן להסיק כי התרשלה. בנוסף טוענת המבקשת כי סכום הפיצוי הוערך ביתר וכי יש להפחיתו.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה התערבות.

המשיב הציג גרסה עובדתית אותה לא טרחה המבקשת לסתור או להדוף באופן רציני בראיות מטעמה. בנסיבות אלה אין לומר שפסק דינה של ערכאה דיונית אשר ישבה על המדוכה ונכנסה לעובי הקורה נושא עימו פגם מהותי הקורא לתיקון.

גם גובה הפיצוי שנפסק בנסיבות - שהוא בשקול דעתה הרחב של ערכאה דיונית_ אינו חורג באופן המחייב התערבות ובפרט כאמור מקום שהמבקשת נמנעה מלפרוש בפני בית המשפט ולו כזית תשתית עובדתית מטעמה.