רת"ק 51239-11-17 מורעב נ' גרומוב

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כב' השופט העמית י. שדמי) אשר ניתן ביום 29.10.17 במסגרת ת"ק 16638-01-17.

המבקשת, היא התובעת קמא, הזמינה מדי פעם שירות לתיקון ואף רכשה מערכות זיהוי פנים מברוך, בעלה של המשיבה (להלן: "ברוך"). לאחר שהציע ברוך למבקשת לשדרג את המערכת, מוסכם בין הצדדים, כי המבקשת שילמה למשיבה 3,700 ₪ בגין העבודה והחומרים. התובעת לא הייתה מרוצה מאיכות הצילום הירודה לטענתה, שכאן הובטח לה כי "המצלמות החדשות יהיו טובות פי מאה", ומכאן תביעתה. המשיבה הכחישה את הטענות שהועלו וטענה כי התקינה ציוד תקין ואיכותי וכי איכות הצילום טובה ולכן עתרה לדחיית התביעה.

דיון בתביעה קמא התקיים במעמד הצדדים. מטעם המשיבה הגיע גם ברוך. המבקשת העלתה טענותיה באריכות. המשיבה ציינה, מנגד, כי לקוחותיה בדרך כלל מרוצים וזו לה פעם ראשונה שהיא במעמד זה מול לקוחה שאינה שבעת רצון. ברוך העיד, אף הוא באריכות, כי המבקשת, אשר עד ליום זה, משתמשת ונעזרת במצלמות אשר סיפק לה, שינתה את טענותיה בדבר תקינותן: פעם הלינה כי התמונה בשחור לבן ואינה צבעונית, פעם הלינה שהמצלמה כלל לא עובדת, פעם ביקשה לכוון ואז לפרק את המצלמות. ברוך טען כי הוא אינו יכול לבטל בעת הזו את העסקה, שכן הציוד מוצב חשוף לגשם ולא ניתן לעשות בו כעת דבר, אם יפורק. המבקשת השיבה כי בעצת עורך דין לא "נגעה", קרי לא פרקה את המצלמות.

בפסק הדין קמא נדחתה התביעה אחר שנקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה ולא הוכיחה את תביעתה. בית המשפט קמא ציין כי היה על המבקשת להוכיח את טענותיה באמצעות חוות דעת או עד מתאים או לכל הפחות באמצעות הצגת סרטוני מצלמות האבטחה אשר לטענתה, אינם איכותיים.

בית המשפט קמא אף התרשם כי טענות המבקשת היו מוגזמות, הגם שהאמין לה כי היא מאוכזבת מביצועי המכשירים החדשים שהתקין לה ברוך, אולם מנגד, קבע כי הוא מקבל את עדותו של ברוך כי התקין מכשור ברמה טובה אשר מתפקד ברמה כראוי. לפיכך, נדחתה התביעה.

אחר עיון בטענות המבקשת ובתיק קמא, הגעתי למסקנה כי הבקשה אינה צריכה תשובה ולכן בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד-1984, תידחה על אתר.

כידוע, ערכאת הערעור נמנעת מהתערבות בממצאים שבעובדה אשר נקבעו בפני הערכאה המבררת, קל וחומר כאשר עסקינן בממצאים הנסמכים על התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט קמא. ההלכה לגבי התערבות בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות, היא כי מידת ההתערבות היא עוד פחותה.

לא מצאתי טעם המצדיק התערבות במסקנתו של בית המשפט קמא לפיה המבקשת לא הוכיחה את תביעתה.

המבקשת מלינה על כי בית המשפט קמא לא מינה מטעמו מומחה ואף טוענת כי היה על המשיבה להביא מטעמה חוות דעת מומחה על מנת לסתור את טענותיה בדבר איכות המצלמות. אין בידי לקבל טענות אלו. הצדדים שניהם העלו טענותיהם וראיותיהם בפני בית המשפט קמא, כאשר בסופו של יום, הנטל הוא על המבקשת, התובעת בהליך קמא, להוכיח את תביעתה. משלא הציגה המבקשת ראיות לתמיכה בטענותיה, כאשר מנגד, נמסרה גרסה מפורטת על ידי ברוך, גרסה אשר התקבלה על דעתו של בית המשפט קמא, לא מצאתי דופי במסקנה כי לא הוכחה התביעה. יודגש כי בית המשפט קמא לא קבע כי היה על המבקשת להציג דווקא חוות דעת מומחה, אלא ציין כי חרף טענות המבקשת בדבר עמדתם של "מביני עניין" לא הובאה חוות דעת כלשהי וגם לא הוצגו סרטוני מצלמות האבטחה – אשר בנקל יכולים היו לסייע בידי המבקשת להוכיח את טענותיה.

מסקנות בית המשפט קמא מבוססות על הראיות אשר הוצגו בפניו ועל עדויות הצדדים.