רת"ק 49470-12-15 וקסלר נ' משגב מוריס

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה, גילה ספא ברנע מיום 23/12/15.

בת"ק 17247-05-15 (להלן: "פסק הדין"), בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבה כנגד המבקש על פי חוק התקשורת (בזק ושירותים), (להלן: "החוק"), התשמ"ב – 1982. בתביעה עתרה המשיבה לחייב המבקש לשלם לה פיצוי בגין שורת דברי פרסומת ששגר המבקש למשיבה באמצעות המייל שלו, בניגוד לרצונה. המשיבה עתרה לחייב המבקש בפיצוי, בגין מעשיו, ללא הוכחת נזק.

בית המשפט קמא לאחר ששמע עדות הצדדים בפניו, קבע כי המבקש הודה בעובדות שנטענו נגדו בתביעה ואשר כי שלח למשיבה דבר פרסומת ללא הסכמתה. משכך, התקבלה התביעה והמבקש חויב לשלם למשיבה סך של 12,000 ₪ בצירוף הוצאות ובסך הכל 12370 ₪, והכל משום שהמבקש לא הוכיח הגנות הניתנות לו על פי החוק.

בבקשתו עתר המבקש לביטול פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא בטענות כדלקמן:

1.המשיבה לא הציגה ראיות כי ביקשה במייל להוציאה מרשימת התפוצה של המבקש.

2.המבקש אינו זוכר כי ראה את המייל שהוצג במשפט וגם אינו זוכר שהמשיבה

התקשרה אליו.

3.המבקש עושה שימוש בתוכנה חוקית והוא מתפרנס משליחת מיילים.

4.פסק הדין של בית המשפט קמא קיצוני.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות מבלי להזקק לתגובה וכך אני מורה, הכל בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

עסקינן בבקשה המופנית כנגד פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה מופנית רובה ככולה כנגד קביעות עובדתיות שקבע ביתה משפט קמא ומעלה אותן טענות שהועלו בבית המשפט קמא, בוררו, ונדחו.

משכך, דין בקשת המבקש להידחות. אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת, אשר שמעה העדויות והתרשמה מהם. אין ערכאת הערעור גם מחליפה שיקול דעתה בשיקול דעת הערכאה המבררת.