רת"ק 4691-04-15 פואז נ' כנאענה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר (להלן: "בית משפט קמא), אשר דחה תביעה קטנה שהגיש המבקש/התובע, וחייב אותו לשלם למשיב/הנתבע סך של 600 ₪ הוצאות משפט וכן הוצאות עבור חוות דעת פוליגרף בסך 1,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי לדחותה על הסף, ללא צורך בקבלת תשובת המשיב.

בתמצית יצוין כי עניינו של ההליך בבית משפט קמא הוא בתביעה קטנה שהגיש המבקש, הוא התובע, נגד המשיב, שהוא סוכן נסיעות, ודרש לפצותו בסך של 30,000 ₪ בגין שירותים שונים אשר לטענתו היה המשיב אמור לספק לו.

כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה ומפסק דינו של בית משפט קמא, פנה המבקש אל המשיב וביקש לרכוש באמצעותו כרטיס טיסה לבילרוס ולהסדיר את הגעתו לשם. לטענתו, ביקש לנסוע לבילרוס כדי למסד קשר עם גברת המתגוררת שם. המבקש העלה בתביעתו טענות שונות כנגד השירות שסופק לו על ידי סוכן הנסיעות - המשיב - כאשר בסופו של דבר, כך טען, לא קיבל את השירות כפי שהתבקש וכתוצאה מכך נאלץ לרכוש כרטיס טיסה חלופי דרך אוקראינה, ונגרמו לו עלויות כאשר נאלץ לשכור דירה ולהוציא הוצאות שונות במקום. לטענתו, נגרמו לו הוצאות רבות כאמור, ולרבות עוגמת נפש, בסכום כולל של 30,000 ₪.

בבית משפט קמא הסכימו הצדדים, בעצת בית המשפט, כי יפנו במשותף לבודק פוליגרף אשר יבחן את גרסאותיהם. עלות הבדיקה, כפי שקבע בית משפט קמא, הייתה בסך 1,000 ₪. בסיכומו של דבר, קבע בודק הפוליגרף כי גרסתו של המשיב היא גרסה נכונה. בכל הנוגע לגרסתו של המבקש, קבע בודק הפוליגרף כי חלק מתשובותיו נמצאו נכונות וחלק נמצאו בלתי נכונות. בנסיבות אלו, פסק בית משפט קמא לטובת המשיב כאשר קבע כי לא עלה בידי המבקש להרים את הנטל. כפועל יוצא מפסיקתו גם חויב המבקש בתשלום הוצאות בדיקת הפוליגרף, וזאת בנוסף להוצאות המשפט.

לא מצאתי כל עילה לבקשה למתן רשות לערער, ודינה להידחות על הסף. ב"כ הצדדים הסכימו כי המחלוקת תבורר באמצעות בדיקת פוליגרף וכאמור, ממצאי הבדיקה היו כי המשיב דובר אמת, בעוד שהמבקש נמצא דובר שקר בנוגע לחלק מהשאלות, ודובר אמת בחלק האחר. די היה בכך כדי לבסס את קביעתו של בית משפט קמא לעניין דחיית התביעה.

מעבר לאמור, כתב התביעה עצמו וכן הטענות כפי שפורטו בפני, אינן מצביעות על קשר סיבתי בין נזק כתוצאה מאי-הסדרת הטיסה לבילרוס, כפי שהתבקש סוכן הנסיעות, ובין הנזקים הנתבעים. כמו כן לא פירט המבקש בפני בית משפט קמא, כמו גם בפני, כיצד פעל להקטין את הנזק. לא ברור מדוע לא פנה לסוכן נסיעות אחר ולא ברור הקשר שבין ההוצאות הנתבעות לבין מעשיו או מחדליו של המשיב, ככל שהיו כאלה. למרבה הצער, ניתן להתרשם כי הסכומים אשר נתבעו, נקבעו על ידי המבקש רק לצורך יצירת כתב תביעה שסכומו זהה לתקרת הסכומים שניתן לתבוע במסגרת של תביעות קטנות, ללא כל תשתית עובדתית המצדיקה את התביעה.

בנסיבות אלו, הן מטעמיו של בית משפט קמא אשר אימץ את ממצאי בדיקת הפוליגרף המוסכמת, והן מהטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, ובוודאי לא במידה המצדיקה מתן רשות לערער.

אשר על כן הבקשה נדחית ללא צורך בתגובת המשיב.